Anything Could Happen|Season 2Hebrew

❄פרקים 144+145+146❄

~נ'ק מבט של הארי

ישבתי בסלון לאחר שליוויתי את קלואי לחדר שלה, אני לא מאמין שכל זה קרה מתחת לאף שלי.

נתתי לה להתרחק ממני, נתתי למישהו זר להתקרב אליה, בגללי כל זה קרה לה. כשהגענו לחדר שלה והיא הייתה בהכרה מלאה, היא התחילה לצעוק עלי, היא לא רצתה שאני אגע בה. היא לא נותנת לאף אחד להכנס ורק לנייל כן, זה פשוט שבר אותי. מה הם עשו לה שהיא שבורה ככה?

זאין הגיע לסלון והתיישב ליד לואי ואמילי שבספה ממול, לפתע שמתי לב שניקול נירדמה עלי כשראשה מונח על החזה שלי ושהידיים שלנו שלובות.

''זאין, מה הם עשו לה?'' שאלתי אותו בתקווה שלא ישים לב לידיים השלובות שלנו, אך לצערי, זה היה הדבר הראשון שהבחין בו. הוא התעלם מכך למזלי. ''הם.." הוא התחיל לומר כשהסתכל אל עבר כפות ידיו שמחזיקות אחת בשנייה בעצבנות. "הם אנסו אותה'' הוא אמר בזמן שהשפיל את מבטו. [

''הם מה?!'' אמילי שאלה בשוק, דמעות כבר עושות את דרכן אל עיניה.

''למה הם עשו לה את זה?'' ניקול שאלה כשהתעוררה משנתה, כנראה לא באמת ישנה אלא רק ניסתה לישון. 

''הם חשבו שהיא חברה שלי ובגלל זה רצו לנקום בי, לתת לי לראות אותה שבורה בכך שיאנסו אותה'' הוא אמר כשהוא נעמד ומתכוון ללכת, לא כל כך מהר זאין. ''זה הכל בגללך! אם לא אתה הם לא היו עושים לה את זה!'' צעקתי לכיוונו בזמן שהצמדתי אותו לקיר בזמן שהזרוע שלי מונחת על החזה שלו, רותח מעצבים. ''הארי, אני לא רוצה להשתמש עליך בכוח, תשחרר אותי'' הוא אמר בביטחון, אבל אני לא יכול, המחשבה שרק בגללו זה ניגרם לקלואי, שהיא לא רוצה לגעת בי, לראות אותי או לשמוע אותי, רק בגללו. הידקתי את אחיזתי בו וידי מצאה את דרכה אל בטנו נותנת אגרוף שלא ניראה שהשפיע עליו, לפתע המחשבה שניקול היתה אמורה להיות במקומה עלתה לראשי, ושוב הכל בגללו. 

''אתה קולט שזו היתה אמורה להיות ניקול במקומה?! אתה קולט שקלואי צריכה לסבול את כל זה רק בגללך?! אתה מביא עלינו רק אסונות!'' צעקתי ולאחר מכן זאין השתחרר תוך שניות מאחיזתי ודחף אותי רחוק ממנו. 

''מה אתה חושב? שאני נהנה לדעת את זה? שבגללי קלואי עברה את כל זה? שאני לא חושב על זה שניקול היתה אמורה להיות שם? רק המחשבה על זה הורגת אותי!'' הוא אמר כשדמעות עלו לעיניו, ברגע שדיבר על ניקול הרגשתי זעם נוסף מתעורר בי, עכשיו ניקול לא שלו, היא שלי.

 ''אבל אני מניח שעכשיו זה לא התפקיד שלי לדאוג לה יותר, יש לה אותך'' הוא הוסיף וירד לחדר שלו.

שיחררתי קול אנחה, מסתכל על ניקול שעומדת בצד. משכתי אותה לחיבוק, אני מרגיש עכשיו כל כך מבולבל.