Anything Could Happen|Season 2Hebrew

❄פרקים 187+188❄

פרק 187- 

לצערי צדקתי- זה בדיוק מה שאני חושבת שזה. זה היה וויל, הנער שאיתו אני מתחרה במגמת הקולנוע. אפשר להגיד שאני והוא התלמידים המצטיינים של המגמה, וכשהמורה אמר שיבחרו תסריט אחד לסרט של סוף השנה- זה נהיה טיפה תחרותי יותר משציפיתי. כשעזבתי את בית הספר, קבעו שעדיין יצלמו את מה שאני כתבתי, אבל זה השתנה בגלל וויל, שהצליח לשכנע את המורה שלנו לצלם את הסרט שלו. אחרי שחזרתי המורה אמר ששנינו נצלם את התסריטים שלנו, ושביום האחרון ללימודים נציג אותם לפני כל השכבה ושהתלמידים יבחרו איזה סרט טוב יותר. הפרס הוא שחבר טוב מאוד של המורה שלנו שהוא במאי מפורסם, יעשה מכך הצגה והיא תוצג במשך שבוע שלם באולם המפואר החדש לאומנויות שבנו אצלנו בעיר. כמובן שאני כבר סיימתי את הצילומים ואת העריכות ואני מניחה שגם הוא, ומחר זה היום המכריע. 

אני וניקול התמקמנו טוב יותר כך שאף אחד לא יוכל לראות במה אנחנו צופות כרגע, ראינו שהוא מדבר עלי, על כך שאני חברה שתוקעת סכין בגב לחברים שלה, ובקיצור- מישהי שלא ממש טורחים להסתכל עליה או שבכלל אוהבים אותה. לאחר מכן התחיל קטע שבשניה הראשונה שהופיע על המסך ידעתי מה הולך להיות מוצג שם. זה הסרטון מתחילת השנה שלוק וכל החברים שלו צילמו את מה שעשו לי במיגרש החנייה ביום של המשחק של ליאם. הוא גם טרח לספר את העניין של ההריון, שאני ולואי היינו יחד ושבגדנו באמילי, שחשבו שאני בהריון מכך, והוא סגר את הסרטון בכך שהוא חושב שלא אמורים להצביע לי מחר כי זה בכלל לא מגיע לי ושכל החברים שלי הם אלה שעושים את העבודה בשבילי ושאני רק לוקחת את כל הקרדיט. 

"איך נכנסת לזה?" שאלתי כמעט חסרת מילים. "זה.." היא התחילה לומר אך נעצרה. "זה הופיע לי ברשימת המומלצים ביוטיוב" היא אמרה בחשש, הסתכלתי על מספר הצפיות, אני מניחה שלפי כמות הצפיות הזו הוא פירסם את זה לפני שבוע לפחות. היא יצאה מזה והסתכלה עלי.

"את בסדר?" היא שאלה בדאגה וחיבקה אותי. "אני בסדר" אמרתי בחיוך קטן, נשמתי עמוק וניסיתי להראות שהכל בסדר. 

"איך את יכולה להיות כל כך רגועה לגבי זה? אחרי שראית את הסרטון הנורא הזה שהוא עשה?" היא שאלה כלא מאמינה.

"אני פשוט.." התחלתי אך לא ידעתי איך לסיים. כמובן שניפגעתי, אי אפשר שלא להיפגע מדבר כזה, אבל תמיד אפשר להסתיר. "התרגלתי, זה לא ממש מפתיע שהוא עשה את זה, לוק עשה את זה לפניו, ובואי נגיד שבמהלך השנה קרו דברים שגרמו לי להתרגל, אני למדתי לחיות עם זה" הצלחתי לומר בנשימה אחת מלפני שהתחרטתי על כך. אולי ניפגעתי, אבל פחות מהפעמים הקודמות בגלל שכמו שכבר אמרתי לניקול- אני התרגלתי. אחרי כל מה שעברתי בתחילת השנה, ידעתי שזה רק עניין של זמן עד שזה יחזור אלי.