פרק 3
נובמבר 2015
יצאתי למרפסת וסגרתי אחריי את דלת ההזזה,
ברגע שהייתי בחוץ הרשתי לעצמי לשחרר את האוויר שהיה כלוא בריאותיי בשעות האחרונות.
מהרגע שפקחתי את העיניים הבוקר הרגשתי כמו קפיץ מתוח שרק מחכה להשתחרר.
קולה של אמי נשמע ברחבי הבית משעות הבוקר המוקדמות.
היא התרוצצה בין החדרים למטבח ובין הסירים וקיוותה שהכול יהיה מוכן ומסודר בדיוק כמו שהיא אוהבת.
בדיוק כמו שהוא אוהב.
ואני? אני ניסיתי להתחמק ממנה בכל הזדמנות אפשרית.
אם הייתי יכולה לחמוק מהנסיעה הזאת היום, הייתי עושה את זה כמו גדולה.
ידעתי כמה זה חשוב לו.
ידעתי שהוא מחכה לראות אותי.
הצתתי את הסיגריה ועצמתי את עיני, שובל של עשן סמיך יצא מבין שפתיי ונשמתי נשימה עמוקה של האוויר שעטף אותי.
השמיים נצבעו בצבע תכלת, ועננים לבנים קישטו את השמים בגדלים שונים, השמש הציצה לה מבעד לעננים ושטפה את פניי בגלי עונג.
"אלה!" קולה של אמי נשמע שוב בפעם המיליון הבוקר.
עצמתי את עיני בזמן ששאפתי שאיפה ארוכה מן הסיגריה, ונתתי למחשבות להתרוצץ ולחדור למוחי.
נזכרתי באדם ששכב בחדרם של הורי לפני חמש עשרה שנה.
זכרתי את גופתו חסרת החיים ששכבה על הרצפה כשמסביבה שלולית של דם.
עצמתי את עיני חזק יותר.
שנאתי את הזיכרונות הארורים שבאו לביקורים ללא הזמנה.
זכרתי לפרטי פרטים את הדרך אל הביקור הראשון שלי אליו,
נסעתי לבקר את אותו מבעד לחומות הכלא הגבוהות.
גדרות התיל הסתלסלו לאורך החומה הגבוהה, כדי למנוע מן האסירים את האפשרות לברוח.
אמי אחזה בידי בחוזקה ומשכה אותי אל מתחם גדול,
כשנכנסנו שורות ארוכות של ספסלי המתנה היו פרוסים לאורך החדר.
תא קטן מזכוכית בו היה אפשר לרכוש כרטיסי טלכרט לטלפונים ציבוריים פנימיים כדי שהאסירים יוכלו לעשות שיחות לקרוביהם מחוץ לכלא.
ביתן קטן בו התקיימה מכירת סיגריות אשר העבירו אותם אל האסירים לאחר הביקור.
כשסיימה לרכוש לו את כל מה שהיה צריך, היא משכה אותי אל תא נוסף בו היא מסרה לסוהרת את מספר האסיר אותו היא הגיעה לבקר ואת האגף בו הוא שוהה.
YOU ARE READING
בגבול הסכנה
Romanceבגבול הסכנה - איילה תורתי "אהבת את הכסף של המשפחה שלי. אהבת את הכוח שיש למשפחה שלי. לא אהבת אף אחד חוץ מאת עצמך. אתה גם לא תאהב. זה ככה באופי שלך." כשאלה ביטון מחזיקה את עולם הפשע בידיים שלה, העולם רועד. היא מתמודדות מול אביה, הבורר הגדול של הע...
