פרק 28

77 2 0
                                    


*בגבול הסכנה *

פרק 28

אלה:

התעוררתי עם קרן השמש הראשונה שחדרה לחדר השינה ומתחתי את ידיי אל הצדדים.

קיוויתי לגלות שהאתמול היה סתם עוד חלום בלהות שחלמתי.

אך החדר המרווח והמעוצב להפליא, החלון הגדול שהשקיף אל הים הזכירו לי שאנחנו עדיין נמצאים במלון באשדוד.

אחד המלונות באזור שהייתי גובה מהם פרוטקשן בכל חודש בתמורה לשמירה כלכלית.

טעיתי. זה לא היה חלום בלהות, זה החיים שלי.

אלוהים.

עברנו לילה סוער ומטורף כאחד.

הזיכרונות הציפו אותי, הצער העמוק על מותה של ג'ודי תפס את המקום שלו וגרם ללבי לכאוב, אך מצדו השני של המטבע שמחתי על כך שחיינו צילנו.

הכאב על האובדן ישב כמו אבן על הלב וסירב לזוז.

כל הזיכרונות האתמול הציפו את מוחי, סדרת האירועים שהביאה אותנו למצב הזה, השיחה עם אלון.

פעם ראשונה בחיים שלי שהסכמתי לחשוף את עצמי ולשתף מישהו בחיים שלי.

סיפרתי לו את הכול.

פרקתי והרשתי לעצמי להניח את ראשי על החזה שלו ולספר לו על השנים האחרונות שעברתי.

ההחלטה לשתף אותו הייתה ברגע. רציתי לפרוק וידעתי שאלון הוא המקום הבטוח ביותר שאני יכולה לעשות את זה.

ידעתי שאלון לא ישתמש במידע הזה כנגדי.

שטפתי את הפנים במקלחת הצמודה לחדר השינה ויצאתי לחפש את הגברים שלי.

הגברים שלי.

רק המחשבה על כך העלתה לי חיוך רחב.

ידעתי שאלון לא יצא מהמלון בלי לעדכן אותי, במיוחד כשאנחנו יודעים שאורן מסתובב חופשי.

ההתנקשות הייתה מיועדת עבורנו. עבורי ועבור אלון.

אורן ידע שאנחנו יחד ועל כך הוא החליט לנקום.

הוא תמיד אמר שאני שייכת לו.

אם לא אהיה שלו, לא אהיה של אף אחד אחר.

אבל זה לא היה הבחירה שלו. הזכות שלו לבקש משהו אחרי מה שעברנו בגללו.

התנקשות נכשלה.

ידעתי שאורן שונא להפסיד או להיכשל, ידעתי שכבר ברגעים אלה הוא מחפש אותנו כדי לממש את הנקמה שלו.

יצאתי מהחדר וחיפשתי את הסלולרי שלי, רציתי לחייג להורים שלי ולהזמין אותם לפה.

לספר להם על הכול ולחשוב על פתרון לעניין הזה.

בגבול הסכנהWhere stories live. Discover now