פרק 21

72 1 0
                                    

*בגבול הסכנה*

פרק 21


אורן:

היא נעלמה.

ידעתי.

זה היה עניין של זמן עד שהיא תעלם או יותר נכון היה להגיד, זה היה עניין של זמן עד שג'קי יעלים אותה.

אך לא האמנתי שזה יקרה כל כך מהר.

בן זונה.

הייתי צריך לרצוח אותו כשהתאפשר לי, במקום זה ריחמתי עליו וקיוויתי שהוא ישתף איתי פעולה.

הפעלתי אנשים שיעקבו אחריהם וזה הצליח.

הם נסענו אחריהם על כביש 4 מהרגע הראשון שהם יצאו לדרך ושמרו מרחק בדיוק כמו שבקשתי. מרחק של שלוש מכוניות.

וזה הצליח.

האמנתי שהכול ילך לפני התוכנית.

הם הגיעו לאחד ממרכזי הקניות בדרך לצפון ושם נעלמו עקבותיהם.

צרחתי.

שברתי חצי מהמשרד שלי וקיללתי את כל מי שהתקשר אליי באותו הרגע.

הייתי מתוסכל.

הכול הלך לפי התוכנית, האמנתי שהכול יתרחש בדיוק כמו שרציתי.

קבלתי טלפון מהדרך שרכבם עושה את דרכו בחזרה לביתה של אלה, נשמתי לרווחה.

כנראה שזה רק היה בדמיון שלי כשחשבתי שהיא בורחת.

אחרי שעה של נסיעה, כשהרכב חנה מול ביתם של משפחת ביטון המאבטח ירד לבדו ונעל את הרכב.

רק אז התקשרו לעדכן אותי בנעשה.

בני זונות.

זה היה תרגיל. הם עבדו עליי.

הם ידעו שאעקוב אחריהם והם תכננו את הכול.

בני זונות.

צרחתי בתסכול, לא האמנתי שנפלתי בפח.

אלה הצליחה לחמוק ממני ולא היה לי אפילו מושג קלוש לאן היא יכלה להעלם.

תכננתי הכול לפרטי פרטים ועכשיו זה התפוצץ לי בתוך הפרצוף.

לגמתי את הוויסקי ישר מהבקבוק ולא היה לי אכפת מדבר.

רציתי אותה שלי ועכשיו היא הייתה רחוקה.

אחרי המשחק בקזינו הייתי צריך לקיים את ההבטחה שלי ולהעלם מפה, אבל לא הצלחתי.

הייתי צריך לוותר עליה ועל הקזינו.

הקזינו לא היה חשוב, אך עליה לא יכולתי לוותר.

אהבתי אותה יותר מדי,

רציתי לקבל תשובות.

רציתי לדעת בדיוק מה קרה לפני ארבע שנים, לאן היא נעלמה ומה עלה בגורלו של הבן שלי.

בגבול הסכנהWhere stories live. Discover now