פרק 26

67 2 0
                                    


בגבול הסכנה

פרק 26


אלון:

שאר הנסיעה עברה בשקט.

בן הניח את ראשו על רגליה של אלה ונרדם.

במשך שעה נהגתי במהירות מופרזת רק כדי שאוכל להתרחק ממקום האירוע.

במשך שעה שמעתי את אלה מייבבת בבכי ומושכת באפה.

היא לא דיברה, רק התכנסה בתוך עצמה ובכתה בשקט.

רציתי לומר לה כל כך הרבה דברים, אך ידעתי שלא משנה מה אומר לה, זה לא היה עוזר.

מבחינת אלה אני זה ששלחתי את ג'ודי למכונית התופת.

מכונית שהאקס המזדיין שלה והמתחרה העסקי שלה הכין לנו.

המחשבה על כך שהייתי צריך להסיע את בן ואלה במכונית הממולכדת, הטריפה אותי ושבשבה לי כל טיפת היגיון.

רציתי לחזור רק כדי שאוכל להרוג אותו. רציתי להעניק לאלה שקט.

למרות הכאב עמוק בתוכי שמחתי, אומנם המוות עלה בחייה של ג'ודי,

אך זכיתי להציל את חייהם של אלה ובן.

וזה כל מה שהיה חשוב לי.

רציתי להגיד לאלה שאני מצטער, למרות שלא הצטערתי כלל.

הצלתי את חייהם ועל כך היא הייתה צריכה להודות לי.

שתקתי.

העדפתי לשתוק ולא לומר דבר.

הסתכלתי עליה דרך המראה האמצעית וראיתי איך הדמעות זלגו במורד פניה.

אצבעותיה העדינות ליטפו את ראשו של בן.

היא התנחמה ביצור הקטן הזה שישן על רגליה.

אלוהים.

יכולתי לדמיין את חיי לצידם.

מימיי לא ראיתי ילדה יפה כל כך.

הוא דמה לאלה כמו שתי טיפות מים. אף כפתור קטן ועיניים ירוקות וגדולות.

אחרי שעה וחצי של נסיעה מהירה הגענו אל מלון בוטיק באשדוד.

מלון שידעתי שג'קי היה בו שותף שקט.

חניתי את הרכב בחניון התת קרקעי ופתחתי לאלה את דלת הרכב.

היא הביטה בי במבט חלול,

עצוב,

מתוסכל.

לא אמרתי אף מילה, לא היה מה להגיד.

אספתי את בן מזרועותיה וחיבקתי אותו אליי חזק. שאפתי את הריח המתוק שלו ובידי השנייה לקחתי מאלה את התיקים.

צעדתי לכיוון המעלית וכשנכנסו אל הלובי פניתי אל פקידת הקבלה, דקות לאחר מכן היא הושיטה לי את המפתח לחדר בקומה החמישית של המלון.

בגבול הסכנהWhere stories live. Discover now