פרק 9
אורן:
"נוסעים יקרים,
הנכם מתבקשים להדק את החגורות.
בעוד מספר דקות ננחת בשדה התעופה נתב"ג בישראל.
בשם הקברניט וצוות המטוס אנו מודים לכם שטסתם עמנו, ומקווים לראותכם בטיסותינו הבאות."
הבטתי דרך החלון הקטן שבמטוס וראיתי את ארץ ישראל נשקפת מתחתיי.
הכול נראה כל כך קטן, ממש כמו שחקנים במשחק מונפול.
ברגע הראשון שאפשרו לנו לשחרר חגורות ולצאת מן המטוס עמדתי ומתחתי את גופי התפוס.
כמעט שתיים עשרה שעות טיסה לישראל והמתנה ארוכה ומעייפת בנמל התעופה ג'ון קנדי,
הגעתי הביתה.
פסעתי בין כסאות המטוס וצעדתי לאט.
עברתי לצידם של אותו האנשים שמהירו לצאת מן המטוס אל האוויר החם שמחוץ למכונת הברזל השמנה בתקווה לקבל טיפת שמש מהשעה האחרונה של היום.
רגע לפני שיצאתי מהמטוס הבטתי על אותה דיילת ששיחקה איתי מחבואים והתחבאה מאחורי הפרגוד בתקווה שלא תפגוש את מבטי.
אותה דיילת שזיינתי כמה שעות קודם לכן בשירותים הקטנים של המטוס.
הבזקתי לכיוונה חיוך והתקדמתי לכיוון מדרגות המטוס.
יחסית לדיילת, היא ידעה להזדיין לא רע בכלל.
האמת, לא ציפיתי ליותר מדי מחפוז בשירותים של מטר על מטר.
"תודה שטסת עם אל על" אמרה אחת הדיילות שעמדה צמוד לדלת המטוס הפתוחה, על פרצופה חיוך מאוזן לאוזן כאילו זאת היא שקיבלה את הזיון בשירותים.
ניגשתי לאסוף את המזוודה הקטנה שהבאתי איתי ורציתי כבר לצאת מחוץ לטרמניל.
את שאר הדברים שלי, השארתי מאחור.
השארתי את הבית, העסקים והנשים.
חזרתי נחוש יותר להשיג את מה שרציתי כל החיים שלי.
חזרתי לישראל נקי.
נקי ומוכן מההתחלה חדשה.
נשמתי עמוק ושאפתי את הריח של ישראל לתוכי, שמעתי את הקולות מסביב וידעתי כמו כולם בערך, שאין כמו ישראל.
בצעדים בטוחים יצאתי מבין דלתות הטרמינל אל האוויר החם של ישראל.
סרקתי את השטח מימין ושמאל ויכולתי להבחין בצד ימין של בניידת משטרה מסוות.
הידיעה על כך שהגעתי לארץ התפשטה במהירות, כמו אש בשדה קוצים.
שמואל החנה את הרכב מולי ויצא במהירות כדי לפתוח לי את הדלת.
YOU ARE READING
בגבול הסכנה
Romanceבגבול הסכנה - איילה תורתי "אהבת את הכסף של המשפחה שלי. אהבת את הכוח שיש למשפחה שלי. לא אהבת אף אחד חוץ מאת עצמך. אתה גם לא תאהב. זה ככה באופי שלך." כשאלה ביטון מחזיקה את עולם הפשע בידיים שלה, העולם רועד. היא מתמודדות מול אביה, הבורר הגדול של הע...
