*בגבול הסכנה*
פרק 22
אלון:
שכבתי והסתכלתי עליה מתפתלת במיטה.
היא זזה מצד לצד במהירות ומלמלה מילים לא ברורות.
כנראה שזאת הייתה הסיבה ללמה היא לא סירבה לישון איתי פעם אחר פעם.
רציתי להעיר אותה ולנחם אותה, אך ידעתי שאין דבר שאלה שונאת יותר מלתת לאחרים לרחם עליה או לראות אותה במצבים כאלה.
אחרי דקות ספורות, היא צעקה,
"לא. בבקשה, תעזוב אותי.
אני שונאת אותך.
די. זה הילד שלי. זה הילד שלי." הלב שלי נקרע לחתיכות בכל זעקה שהיא זעקה בכאב.
היא השתוללה במיטה ובעטה את רגליה מצד לצד, ברגע ששמעתי את שמו של אורן בוקע מפיה הערתי אותה.
היא סירבה להתעורר, אלה המשיכה להשתולל ולהתפתל.
שנאתי את התחושה שהיא מתמודדת עם משהו שאני לא מסוגל לעזור לה איתו.
היא סבלה.
אחזתי בזרועותיה וניערתי אותה בחוזקה,
"די, די. תעזוב אותי. אתה מכאיב לי." הבטתי בפניה וראיתי איך היא מכווצת את פניה בחוזקה.
"אלה, תתעוררי."
ידעתי שאשאיר סימנים על עור גופה, לא היה אכפת לי.
רציתי להעיר אותה,
רציתי שהיא תשתף אותי בכאב שלה, לקח לה רגע עד שהיא פקחה את עיניה והביטה בי בבלבול.
זיעה כסתה את גופה והיא נשמה במהירות.
"אלה, אני פה איתך." אמרתי וחיבקתי אותה אליי חזק, נשקתי לראש והענקתי לה חום ואהבה בתקווה להרגיע אותה.
הבטחתי לה שאני איתה, ששום דבר לא יכול לקרות לה כשהיא איתי.
"אני רוצה שתדברי איתי." אמרתי בזהירות,
"אלה, שנינו יודעים שמה שיש בנינו זה הרבה מעבר למה שאנחנו עושים מזה.
תתני לי לעזור לך.
להיות לצדך, לתמוך בך, לאהוב אותך."
"אסור לך לאהוב אותי." היא אמרה בקול חנוק ובעיניים דומעות.
"אני אוהב אותך." אמרתי ונשמתי עמוק, "אני לא יכול עוד להסתיר את זה.
אני אוהב אותך ורוצה להיות איתך.
גם כשקשה לך, גם כשמח לך, תני לי לעזור לך. תני לי להיות לצדך."
"אני לא יודעת אם זה אפשרי."
"בייבי, הכול אפשרי. השאלה עד כמה את באמת רוצה את זה."
"אני מפחדת," היא הודתה בפעם הראשונה בחייה.
YOU ARE READING
בגבול הסכנה
Romanceבגבול הסכנה - איילה תורתי "אהבת את הכסף של המשפחה שלי. אהבת את הכוח שיש למשפחה שלי. לא אהבת אף אחד חוץ מאת עצמך. אתה גם לא תאהב. זה ככה באופי שלך." כשאלה ביטון מחזיקה את עולם הפשע בידיים שלה, העולם רועד. היא מתמודדות מול אביה, הבורר הגדול של הע...
