בגבול הסכנה

פרק 14

פרק 14

אלה:

התהלכתי בחדר באי בשקט, ידעתי שהזמן שלי קצוב עד שאבי יקרא לי לשיחה.

הוא ידע.

ידעתי שזה עניין של זמן עד שהוא יגלה מה קרה.

הוא ידע הכול, גם אם אני לא רציתי שהוא ידע.

גם כשהוא ריצה עונש מאסר מאחורי סורג ובריח הוא ידע כל צעד שלי.

"אלה," הוא קרא לי מהקומה למטה, נשמתי עמוק ויצאתי לקראתו.

"חדר ישיבות. עכשיו!" אמר בטון כבד והלך לחדרו.

חדר ישיבות? ממש.

חדר בוררות מתאים יותר.

נשמתי עמוק ונכנסתי לחדר, אלון כבר ישב בציפייה כשהוא מביט בי בעיניים מבריקות וסקרנות.

אידיוט.

הוא התגרה במזל שלו מול אבא שלי.

אם יש דבר שמאפיין את אבא שלי, זה שהוא רואה ומרגיש הכול.

גם אם לא אמרת מילה, הוא ידע מה רצית להגיד.

לפעמים הייתי בטוחה שהוא קורא מחשבות. כמו מכשף.

"לשתות?" אבי שואל ושנינו סירבנו.

לאף אחד מאתנו לא היה חשק לשתות כשידענו מה עתיד לבוא.

הוא מזג לעצמו את הכוסית הקבועה שלו והתיישב בספה מולנו.

ספת דו מושבית מפוארת, ואילו אני ואלון ישבנו בספות בודדות.

החנקתי חיוך ואמרתי לעצמי בלב, שהסופרנוס זה פה.

"אני רק מנסה להבין, איך בכלל חשבתם להסתיר ממני מידע?" הוא שאל בישירות.

בלי הכנה מוקדמת ובלי ללכת איתנו סחרור, סחרור.

כל אחד מאתנו שישב פה כבר הכיר את כל הטריקים האפשריים.

הפעם אדון ג'קי ביטון החליט לקצר תהליכים ופשוט שאל אותנו מה חשבנו לעצמנו.

אני ואלון הבטנו אחד בשנייה.

לא היינו צריכים להסתיר דבר כי שנינו ידענו בדיוק למה הוא התכוון.

האמת, שבתוך תוכי קיוויתי שהוא לא יקשר את העניין אלינו, אך כנראה שהוא יותר חכם ממה שחשבנו.

"אלון, אני כל כך סומך עליך.

אתה כמו הבן שלי, אתה ידי ימיני ובכל זאת בחרת לא לספר ולשתף אותי במקרה?"

אלון נשם עמוק, הסתכל עליי במבט מתנצל והתחיל לדבר,

"ג'קי, אני מצטער.