***בגבול הסכנה***
פרק 23
אורן:
עמדתי במשרד שלי והבטתי מבעד לחלון שהשקיף על הקזינו שלה וחייכתי לעצמי.
כבר כמה ימים שלא ראיתי אותה נכנסת אל הקזינו שלה בחיוך תוך כדי שהיא מענטזת את ישבנה.
לא משנה מתי זכיתי לראות אותה, בוקר או ערב, ברגע שראיתי אותה היום או הלילה שלי היו טובים יותר.
בכל פעם שצפיתי בה מהחלון, הייתי מסתכל על הישבן הסקסי שלה ועל החזה הבולט שלה.
התגעגעתי אליה.
הם חשבו שאם הם יחליפו רכבים בדרך אני לא אגלה היכן הם מסתתרים,
אך פה הייתה הטעות שלהם.
ברגע הראשון שאלה פתחה את הנייד שלה וביצעה שיחת טלפון, היא אפשרה לי לאתר את המיקום שלה.
לא עניין אותי עם היא דיברה, כמו שהכרתי אותה היא בטח דיברה עם אחת העמותות להן היא תורמת בשנים האחרונות.
עוד אחת שחושבת שבעזרת הכסף המסריח שלה היא תצליח לתקן את העולם.
מטומטמת.
תכננתי הכול.
הפעם החלטתי להגיש את הנקמה שלי קרה,
קרה ומחושבת.
חשבתי על כל הפרטים הקטנים.
רציתי לנקום.
לנקום בה, באימא שלה, באלון ובכל מי שעמד או יעמוד בדרכי מלהגיע אליה.
*
סובבתי את ההגה וחניתי את הרכב שלי בין שורת רכבים ברחוב השקט בו הם שכרו את הווילה בצפון.
ידעתי שאלון הכיר את הרכב שלי ולכן שכרתי מאחת מחברות ההשכרה, קיאה פיקנטו קטנה.
אף אחד מהתושבים באזור לא יצא מביתו או טרח להראות את פניו בשעה הזאת של הבוקר.
כנראה שזאת הייתה סיבה מספיק טובה להתחבא פה.
הרי הסיכוי שמישהו יחשוד בהם הוא קלוש.
לא תיארתי לעצמי שאצליח למצוא אותם כל כך מהר, אך המזל שיחק לי.
הם פה.
כמה מטרים בודדים ממני.
סילקתי כל מחשבה שהטרידה את מוחי על המעשים של הזוג הזה בתוך הבית.
לא רציתי לחשוב על זה.
ידעתי שאם אחשוב על זה, זה ישבש את התוכניות שלי.
דאגתי לעצמי לאוכל ושתייה ונשבעתי שעד שאני לא רואה לפחות את אחד מהם בעיניים שלי,
אני לא זז מפה.
וכך בדיוק היה,
היום עבר לאט, הרגשתי שאני חוזר כמה שנים טובות אחורה,
YOU ARE READING
בגבול הסכנה
Romanceבגבול הסכנה - איילה תורתי "אהבת את הכסף של המשפחה שלי. אהבת את הכוח שיש למשפחה שלי. לא אהבת אף אחד חוץ מאת עצמך. אתה גם לא תאהב. זה ככה באופי שלך." כשאלה ביטון מחזיקה את עולם הפשע בידיים שלה, העולם רועד. היא מתמודדות מול אביה, הבורר הגדול של הע...
