פרק 29

89 2 0
                                    

פרק 29

אלון:

כולם מוכנים,

כולם בעמדות.

כל אחד יודע את התפקיד שלו בצורה הטובה ביותר.

התאמנו לפעולה הזאת יותר משבועיים.

ההוראה הייתה ברורה לכולם, אני רוצה את אורן חי.

אני רוצה אותו בידיים שלי מתחנן על נפשו.

ויויאן וג'קי שומרים על בן במלון שבו אני ואלה נמצאים מאותו היום של ההתנקשות.

ידעתי שבן נמצא בידיים הטובות ביותר ולכן יצאנו לפעולה רגועים ומוכנים לסיים את העניין זה אחת ולתמיד.

אלה לא וויתרה והחליטה לצאת איתנו לפעולה, כמה ששכנעתי אותה והתחננתי ממנה להישאר במלון זה לא הצליח.

נשמתי עמוק ושחררתי את האוויר מהריאות החוצה,

"אלה, בבקשה, אל תצאי מהרכב עד שאנחנו לא תופסים אותו.

בואי נעשה את התוכנית בדיוק כמו שתכננו אותה."

"אלון,"

"אני יודע שזה קשה.

אני יודע שאת צריכה להיות בשליטה, אבל יש תוכנית. בואי ניצמד אליה.

בבקשה, תביני אותי.

אם אורן יראה אותך שם הוא ינסה לפגוע באחד מאיתנו.

דעתנו תהיה מוסחת כי ננסה לשמור אחד על השנייה והסיכוי שתיפגע הוא סיכון ענק ואני לא מוכן לקחת אותו.

תחכי פה עד שנכניס אותו לרכב, אחר כך תוכלי להשתעשע איתו כמה שבא לך."

"תזכור!" היא אמרה בטון מאיים,

חייכתי אלה והצמדתי את השפתיים שלי לשלה.

נשבעתי שאעשה הכול כדי לחזור אליה.

רציתי אותה כמו אוויר לנשימה.

"אני זוכר." אמרתי בזמן שהיא נשקה לשפתיי שוב ושוב, ושוב.

אלה התעלמה מכל הנוכחים שהביטו בנו בסקרנות.

"אני אוהבת אותך." היא הודתה בשקט אך מחיאות כפיים שנשמעו גרמו לנו להבין שכולם שמעו.

חייכנו אליהם כמו שני ילדים בגיל הטיפש עשרה ואז התמקדנו אחד בשנייה.

"ואני אותך ילדונת."

*

דממה.

כל אחד בעמדה שלו, מוכנים לתקיפה.

"יוצאים לדרך."

מעכשיו, הכול היה עניין של שניות, רגעים, דקות.

היה לנו פחות מארבע דקות להיכנס, לקחת את אורן ולהעלם כלא היינו.

יוסי הוריד את מתג החשמל וביצע הפסקת חשמל בבניין כולו.

בגבול הסכנהWhere stories live. Discover now