התעוררתי מצעקות ופקחתי את עיניי בעייפות, התמתחתי וגנחתי בעצבנות למשמע הצעקות הקולניות של נתנאל.
זכיתי לשמוע אותן לא מעט פעמים כשהוא התווכח עם חברות ענק אחרות על סכומים עצומים של כסף שאפילו לא הייתי מעלה בדעתי.
״תגיד לו שאם הוא רוצה לדבר איתי שיקבע פגישה!״ הוא צעק וכרכתי את שמיכה שלי סביבי בעצלנות, יצאתי למרפסת מטר על מטר שלי וטפחתי על השכם שלו, הוא סימן לי בידו לחכות ובינתיים התיישבתי על הכיסא.
״הוא עובד בשבילי, הוא צריך את הכסף לא אני!״ אמר בצעקה אחרונה וניתק, הוא השליך את הפלאפון על שולחן הזכוכית הקטן וסימן לי לעמוד, משכתי בכתפיי כסירוב והתפרשתי עוד יותר על הכיסא. השעה הייתה שעת בוקר מוקדמת והשמש הייתה בשלבי זריחה ראשונים.
״מצטער על הצעקות יפה שלי,״ אמר והרים אותי בשתי ידיו, הוא נכנס לבית החמים והניח אותי על המיטה כשהוא נשכב על ידי, התפקנתי עליו והתחפרתי בחזהו כשהוא מחבק אותי אליו ומכסה את שנינו.
״את עדיין ערומה?״ הוא שאל בהפתעה.
״אם אין עליי בגדים אז מן הסתם אני ערומה,״ עניתי את המובן מאליו והוא גיחך אל צווארי כשהוא מנשק אותו נשיקות קטנות ואני מנסה להעיף אותו מעליי.
״אתה חייב להפסיק להתעצבן, זה מעצבן גם אותי וגורם לי ללחץ דם גבוה וזה מסוכן לי,״ התלוננתי והוא הנהן בהבנה, הוא תחב את ידו בשיערי בכזו עדינות ורוגע שהשכיחו ממני כל טיפה על כעס כלפיו.
״אני מצטער חיוכי,״ התנצל וחזרתי להיצמד לחזה החם שלו בזמן שהוא עוטף ומחמם אותי, היציאה למרפסת לקור מקפיא העצמות גרמה לי לרעוד.
נתנאל הרגיש שקר לי ולכן עטף והצמיד אותי יותר אליו, עצמתי את עיניי בעונג ממגעו, הוא כל כך חם בעוד אני כזו קפואה.
״אחרי שתירדמי אני צריך ללכת אוקיי?״ הוא שאל ופלטתי גניחה עצבנית, הוא תמיד עושה את זה. עוזב כל כך מוקדם ומשאיר אותי במיטה לבד כאילו אני סטוץ שצריך לברוח ממנו.
״אל תעזוב אותי,״ יבבתי והוא נאנח, חיבקתי אותו אליי קרוב יותר, הכי קרוב, שלא יברח ממני.
״אתה מתנהג כאילו אני הכלבה שלך, אני בא, אוכל איתי, מזיין אותי ובקושי ישן איתי,״ אמרתי בקול מעורר רחמים, הוא שאף אוויר בקול ושיחרר אותו באטיות.
״אני לא מזיין אותך, אני עושה איתך אהבה,״ הוא תיקן אותי ולגלגתי על המשפט הזה בצחקוק מזלזל, זה היה חתיכת משפט, כמעט האמנתי. ״ואני ישן איתך פי שתיים ממה שאני ישן בלילה בלעדייך,״ הוסיף ושילב את רגלו בשלי, התחככתי עם לחיי בחזהו כמו אחת שזקוקה לתשומת לב.
״זה לא מספיק לי, אני רוצה עוד,״ אמרתי בהתחננות והוא התכופף בכדי לנשק את שפתיי נשיקה שהסתמנה כנשיקת פרידה. לא הצלחתי לשכנע אותו.
״נתנאל,״ התייפחתי ודמעה לא צפויה ירדה במורד האף שלי ונעמדה על קצהו כך שהיא מדגדגת אותו ולבסוף נופלת על הכרית.
״אל תעשי לי את זה,״ הוא ביקש וניסיתי להפסיק להתייפח כמו מטומטמת אבל המשפט הזה גרם לדחף שלי לבכי לגבור.
״דיי, אני מת עלייך, מכור אלייך, אוהב אותך,״ אמר בכנות וניסיתי להחזיק את שפתי התחתונה במקומה מבלי לרעוד, הוא עלה על המיטה ונשכב עליי כך שמרפקיו מחזיקים אותו מעליי כך שאני לא אמחץ תחתיו, הוא נישק את לחיי ברכות וניסיתי להדוף אותו מעליי.
״אני מצטער." הוא קם מעליי והתחיל להתלבש. אולי רק אתמול אמרתי שזה טיפשי להיפרד ממנו בגלל זה ורק עכשיו אני מבינה את הכאב של כל החברות הקודמות שלו.
״אל תתקשר, תן לי קצת זמן להתקרר,״ ביקשתי והוא הנהן בהבנה, מבלי הניסיון למחות על דבריי או להתעקש על להישאר לישון איתי.
״אני אהיה זמין בשבילך,״ אמר וזרקתי עליו את השלט שהיה על ידי בעצבנות, הוא זז באדישות ונד בראשו. התרגזתי כל כך מהמשפט הזה, חסר טקט. רציתי שילך כבר ואני אוכל לחזור לישון.
״ביי,״ אמרתי בקול קר ומשכתי את השמיכה עד לצווארי בכדי להתחמם, לא צריך את הגוף שלו, השמיכה שלי מספיקה.
״ביי.״ הוא יצא מהחדר וסגר את הדלת אחריו, פיהקתי וניסיתי להירדם תוך כדי ניסיון להעלים אותו ממחשבותיי.
הייתי עייפה מדי ולבסוף נרדמתי. לבד. על המיטה הגדולה והקרירה.
YOU ARE READING
Wicked game
Romance-גמור- לכל אהבה ראשונה מגיעה הזדמנות שנייה. המשך לI'll take care of you