פרק 4- מוכר וטוב

18.9K 991 142
                                    

נכנסו לדירתו של נתי, היינו שיכורים, שיכורים מדי.חלצתי את נעלי העקב הכואבות וכמעט נפלתי מהן. פיזרתי את שיערי מהקוקו ההדוק והורדתי את השרשרת מנקרת העיניים.
נתנאל פתח את כפתורי החולצה והבטתי בו בתשוקה, הוא התקדם אליי ואני צעדתי לאחור באותו הקצב עד שנתקלתי בספה ופשוט חיכיתי שהוא יגיע אליי ויאחז בי. ״כל הערב חיכיתי רק בשביל להוריד ממך את השמלה המתגרה הזו,״ הוא לחש באזני ונאנחתי בתשובה.
״כל הערב חיכיתי שתוריד אותה ממני,״ לחשתי והזזתי את שיערי לכתפי כך שתהיה לו גישה לרוכסן השמלה, נתנאל רק חייך ופתח את הרוכסן באטיות מענה.
כל חלק בגוף שלי בער והבטן שלי התהפכה בהתרגשות, כל כך רציתי אותו.
״את כל כך... יפה,״ הוא מלמל ונצמד אליי. השמלה החליקה מטה ונשארתי בהלבשה תחתונה. נתנאל נישק את כתפי ואז עבר לצוואר בזמן שנשימתי מאיצה.
הוא הניח את ידיו על מותניי והצמיד את גבי אל בטנו השרירית. הנחתי את ידי על עורפו ומשכתי אותו קרוב יותר כשנישק את צווארי בפראיות.
״זה לא אמיתי כמה שאת מושכת,״ הוא לחש לצווארי וחייכתי בסיפוק, כל כך אהבתי את המילים האלה שגורמות לי להרגיש הכי יפה בעולם.
״אולי נעבור לחדר?״ הסתובבתי והוא נישק אותי נשיקה מתגרה שהשאירה אותי כמהה לעוד.
הוא הרים אותי וכרכתי את רגליי סביבו בזמן שהוא הלך לחדר וכל שנייה כמעט נפלנו עקב היותו שיכור. נתנאל זרק אותי על המיטה ונדחק בין שתי רגליי.
״אנחנו הולכים לקום מחר עם כזה כאב ראש.״ הנחתי את כף ידי על עיניי ונתנאל העיף אותה בפראיות.
״תשתקי כבר פולניה,״ הפציר בי ונישק את בית החזה שלי בזמן שהוא יורד למטה בשביל של נשיקות.
״אל תעשה את זה," דרשתי ותפסתי בראשו של נתנאל שניסה למשוך את החזייה מטה בעזרת שיניו.
״אתה כזה דפוק.״
הוא הרים את אצבעו השלישית וצחקתי בקול רם, הוא המשיך לרדת בנשיקות לעבר בטני ורעד חלף בין רגליי.
״האם את מוכנה לגן עדן גברת שטרן?״ הוא שאל וגיחכתי בלעג.
״אל תחמיא לעצמך יותר מדי,״ הקנטתי אותו והוא הביט בי בהתגרות, חייכתי חיוך הקורא תיגר והוא משך את תחתוניי מטה.

התעוררתי באמצע הלילה מיובש בגרון ועצמתי את עיניי לעוד כמה רגעים. נתנאל כרגיל משך אותי חזק אליו מתוך שינה, או מתוך הרגל.
השתחררתי מידיו השריריות, לבשתי את חולצתו הארוכה ואת תחתוניי ויצאתי מהחדר אל המטבח. ערנות תקפה אותי והרגשתי כאילו גם אם אני אחזור למיטה אני לא אירדם.
הרתחתי את המים והוצאתי ספל זכוכית בכדי להכין את התה שלי, הראש שלי כאב בצורה מטורפת, הרגשתי כאילו הוא עומד להתפוצץ בכל רגע נתון, ידעתי שלא הייתי צריכה לשתות כל כך הרבה אלכוהול.
מזגתי כפית סוכר אחת אל תוך הכוס והכנסתי שקיק תה.
שמעתי צעדים מכיוון החדר שלנו והייתי בטוחה שזהו נתנאל שהתעורר.
״להכין גם לך?״ שאלתי בחיוך צדדי והצעדים פסקו.
״כן, שניים סוכר, רק אפשר לדעת מי את?״ שמעתי קול עמוק ולא מוכר וכיווצתי את גבותיי.
״חברה של נתנאל ומי אתה?״ שאלתי כשאני עדיין עם גבי אליו ומנסה לפענח את הקול.
״השותף,״ ענה בקצרה והנהנתי בהבנה.
הסתובבתי בסקרנות, הבלעתי צרחה קטנה וסתמתי את פי בעזרת ידי.
בן היה מופתע בדיוק כמוני.
הורדתי את ידי מפי והמשכתי להביט בו בהלם, לא יכולתי לעשות שום דבר חוץ מלהביט בעיניים הירוקות והחודרות האלו במשך דקה או יותר.
״את החברה,״ הוא מלמל לאחר השתיקה הממושכת.
״אתה השותף,״ קבעתי את המובן מאליו.
הדופק הלם באוזניי ובאותו הזמן הראש שלי כאב בצורה מטורפת, שני הדברים האלה היו שילוב נורא ביחד עם הלב שלי שהתכווץ עד כאב.
״זה הרגע הכי מביך שהיה לי בחיים,״ אמר בהשתהות ולא הזיז את מבטו משלי.
״אין לי מושג מה להגיד,״ אמרתי בכנות ולא הצלחתי להתיק את מבטי מפניו הגבריות.
״אני ישן?״ הוא שאל פתאום בשיא הטמטום וגיחכתי על השאלה הטיפשית.
אני חייבת לצאת מהבהייה, חייבת.
ניתקתי את עיניי, לקחתי את כוס התה בין שתי ידיי והתיישבתי על הכיסא כשרגליי גם הן מקופלות עליו.
בן הוציא גם הוא כוס ומזג אל הכוס קפה שחור. לא יכולתי להפסיק לבהות בו, בחיים שלי לא חשבתי שאראה אותו שוב לאחר סיום הלימודים.
כל הבטן שלי התהפכה בתחושה לא נעימה כאילו אני עושה משהו אסור כשאני בוהה בגבו החשוף מבלי היכולת להפסיק, כאילו כשאני מדברת איתו אני עלולה לפגוע בנתנאל שבעצם אני לא עושה כלום מלבד להחליף איתו כמה מילים.
״אז מה קורה?״ הוא שאל ופלטתי גיחוך.
״אתה שואל על הזמן האחרון או על כל שמונה השנים האחרונות?״ שאלתי, הוא לא ענה לי אלא רק נשען על השיש ועבר עם מבטו הבוחן על כל חלק בגוף שלי עד שהוא נעצר על נקודה מסוימת וחייך חיוך קטן. ניסיתי להבין מה פשר החיוך וכשהבנתי שאני רק עם החולצה של נתנאל ישר הורדתי את הרגליים וסיכלתי אותן.
״ממזר,״ מלמלתי והוא צחק. ״האמת לא עשיתי שום דבר מיוחד בשמונה השנים האחרונות, למדתי, עברתי לגור לבד, שכבתי עם הרבה גברים ומצאתי את נתנאל,״ אמרתי בפשטות ולא הפסקתי לבחון כל פרט ופרט בגופו.
הוא גדל וכל דבר בו נהיה גברי יותר, הגוף שהתנפח מעט והפנים שעליהם הזיפים נהיו ארוכים יותר ועצמות הלסת שלו נהיו מרובעות יותר מה שנתן מין תחושה כאילו אני עומדת מול אליל מין.
״ואצלך?״ שאלתי בסקרנות והוא עיקם את פרצופו.
״עובד בימים ומתפרפר בלילות,״ ענה באותה הנימה, הרגשתי כאילו כל אחד מנסה לתת תחושה של קינאה לשני.
״נתנאל מדבר עליך לא מעט,״ סיפרתי, ״הוא אמר שהשותף שלו פרפר לא קטן, בחיים לא הייתי מעלה על דעתי שזה אתה,״ הוספתי בכנות והבעת פניו לא השתנתה אלא נשארה חתומה בזמן שעיניו רק התרכזו בפניי.
״אנשים משתנים,״ ענה בקצרה וערבב את כוס הקפה שלו.
אני בספק אם הוא השתנה, אני לא מאמינה שאנשים יכולים להשתנות.
זה היה מצב לא נעים, מסיום התיכון לא דיברנו, לא נפגשנו או התראינו, אפילו לא שמעתי עליו הרבה אלא רק סיפור או שניים בשמונה שנים הללו.
אני לא רגילה להיות במרחק כזה ממנו, זה זר מדי בשבילי. אני זוכרת שאהבתי אותו מאוד, הוא היה האהבה הראשונה שלי ויחד עם זאת הפעם הראשונה שלי, כל מפגש איתו היה מלווה במגעים ובקרבה אוהבת גם כשלא היינו חברים אלא רק ידידים.
אבל עכשיו הוא על תקן ״אהבת הנעורים״ שהייתה ונגמרה ואני צריכה להתרגל למצב החדש שלא ניפגש בליווי מגעים וקרבה.
״אני עדיין חושב שזה רק חלום ובעוד כמה שניות אנחנו נתנשק ואז נעבור לחדר שלי ושם אני אעשה את מה שאני טוב בו ואז אני אתעורר בבוקר ואגלה שזה היה רק חלום מוזר על מישהי שפעם אהבתי,״ אמר במין נימה ספקנית, כאילו באמת האמין שזה חלום.
אני חושבת שהוא אמר את זה יותר מדי בפתיחות, הוא היה צריך לשמור את זה בלב ולא להצהיר מה היה עושה לי בחדר שלו.
״נשארת אותו ילדון דוחה,״ אמרתי בסלידה וקמתי מהכיסא, הרגשתי צורך לתפוס ממנו מרחק ולהתנגד למשיכה הזו כאילו אני מתכת והוא המגנט.
"מתי חזרת מתאילנד?" שאלתי והוא הרים את גבותיו כמופתע.
"לפני יומיים, אני מבין שנתנאל כבר סיפר לך עליי," הוא הניח והנהנתי. חבל שהוא לא נשאר בתאילנד.
-נקודת המבט של בן-
זה בהחלט הלילה הכי הזוי שלי.
מיפיפייה היא הפכה לאלוהית, לא יכולתי להוריד ממנה את העיניים גם אם רציתי, הרגשתי כאילו נזרקתי לעבר.
כשאני חושב על תקופת התיכון שלי אני חושב עליה, בחיים שלי לא חשבתי שאראה אותה שוב וגם אם כן לא בתור החברה של השותף שלי.
כל דבר בה העלה בי זיכרונות טובים, אפילו ככה, עכשיו כשהיא עם חולצה שמגיעה עד הברכיים זה מזכיר לי את כל הפעמים שאחרי ששכבנו או שהיא הייתה באה לישון אצלי ופשוט אהבה לישון עם החולצה שלי.
״השיער שלך,״ אמרתי כשהבנתי סוף סוף מה כל כך שונה אצלה, היא גזרה וצבעה אותו.
היא גיחכה ומיששה את שיערה.
״אתה אוהב?״ היא שאלה בחייכניות ועיניה הביטו בי בציפייה, למרות שגדלנו והתבגרנו משהן בה עדיין היה כל כך נערי.
״לא,״ אמרתי בכנות והיא פערה את פיה.
״איזה רשע!״ היא קראה וצחקקה, צחקתי גם אני וחיזקתי את אחיזתי בספל הזכוכית.
כל חלק בגוף שלי עקצץ מלראות אותה ואני בטוח שכך זה גם אצלה בצד השני, השתוקקתי לגעת בה, להעביר את ידי בשיער שהתקצר לו כפי שנהגתי לעשות.
אני חלמתי עליה שלוש או ארבע פעמים מאז נפרדנו אבל החלום האחרון שלי היה עליה לפני כחודש בערך.
חלמתי שאני והיא ביחד, עדיין, למרות כל מה שקרה בנינו ושנינו חוזרים אחרי יום עבודה מתיש, נכנסים למיטה, עושים אהבה והיא לא מפסיקה להגיד לי כמה שהיא אוהבת אותי.
אומרים שחולמים על הדבר האחרון שאתה חושב עליו לפני שאתה נרדם ואני תוהה לעצמי מה גרם לי לחשוב עליה כל כך הרבה.
״את יודעת שאהבתי את השיער הארוך שלך יותר מכל דבר אחר,״ אמרתי ומצאתי בדבריי נימה נוסטלגית.
עם כל החרא שהיה אני מת לחזור לתקופת התיכון.
״אז מה קורה איתך? במה אתה עובד?״ היא התעלמה מדבריי ושאלה בסקרנות.
התיישבתי על השולחן בסלון מולה אך שמרתי על מרחק סביר בכדי לא ליצור מצב מביך.
״במה שאני טוב בו,״ עניתי והבטתי על הבטן החטובה שלי.
״זיונים?״ היא שאלה בהרמת גבה וצחקתי.
״מאמן במכון כושר עקומה,״ הסברתי והיא צחקקה גם מהטיפשות שלה.
״ובמה את?״ שאלתי בחזרה והבטתי בשפתיה שהדבר היחידי שרציתי היה לנשוך אותן.
״לי ולנופר יש עסק,״ סיפרה והנהנתי בהבנה.
״עסק של מה?״ התעניינתי.
״בגדים,״ ענתה. משהו בה היה כל כך עדין ונינוח.
״יפה,״ אמרתי בחיוך והיא חייכה בחזרה.
״אתה וערן עוד חברים?״ היא שאלה פתאום וכיווצתי את מצחי.
״כן, למה?״ שאלתי כלא מבין.
״לא היית בחתונה שלו ושל נופר,״ היא קבעה עובדה וגירדתי את ראשי במבוכה.
״לא יכולתי,״ עניתי.
״זה כל כך לא חברי מצידך,״ אמרה בשיפוטיות. זה בסדר אני מניח, היא לא יודעת למה.
״צודקת,״ הסכמתי איתה והיא עשתה פרצוף לא מבין.
״טלטול?״ נתנאל קרא ואני וטל הבטנו אחד בשני.

-נקודת המבט של טל-
״מה נתי?״ שאלתי והוא יצא מהחדר כשהוא תופס בראשו, בטח גם לו כואב כמוני.
״אני רואה שאת ובן-בן בהיכרות,״ אמר בחיוך והתיישב צמוד אליי כשידו הגדולה נכרכת סביב גבי ומצמידה אותי אליו.
״האמת היא שאנחנו-״ בן אמר אך מיד קטעתי אותו, ״בדיוק מתחילים להכיר,״ אמרתי בחיוך מזויף ופערתי את עיניי לכיוונו של בן שיסתום את הפה שלו. אם נתנאל יגלה שלי ולבן יש היסטוריה משותפת הוא יתחיל עם הקנאה המגעילה שלו.
״נו... וכבר התאהבת?״ הוא שאל ובן נדרך.
״מה?״ שאל בן בבהלה ונתנאל צחק.
״זה היה בצחוק אחי מה יש לך?״ שאל נתנאל ובן נרגע.
״מה השעה?״ נתנאל שאל בישנוניות והשתקע בצווארי.
״ארבע,״ עניתי בחיוך וליטפתי את ראשו, בן הביט בנו ואני השפלתי את מבטי רק כדי לא לפגוש את שלו ולגרום למצב להיות עוד יותר מביך.
״את באה למיטה?״ שאל נתנאל והנהנתי.
״כן,״ השבתי, ״מאוחר,״ הוספתי וקמתי בכדי להניח את הספל בכיור.
״יאללה,״ אמרתי והושטתי את ידי לנתנאל, הוא אחז בידי ומשכתי אותו אליי.
״לילה טוב,״ אמרתי לבן והוא חייך.
״לילה טוב אחי,״ אמר נתנאל בערפול כשהוא מחבק אותי מאחור וכל כובד משקלו מכביד כשהוא נשען עליי.
נכנסנו למיטה ופניי היו אל מול פניו של נתנאל, ליטפתי את לחיו הדוקרנית באהבה.
״אז מה את אומרת על השותף שלי?״ שאל בסקרנות ושיחקתי את עצמי חושבת לרגע.
״נחמד פלוס,״ עניתי בקלילות והוא חיבק אותי אליו.
בן היה הרבה יותר מנחמד פלוס, הוא היה שובב ומצחיק ואם נתנאל לא היה נכנס הייתי יכולה לשבת עד הבוקר, לדבר איתו ולהסתכל עליו בהנאה.
הוא היה משהו מוכר מהעבר. משהו מוכר וטוב.
--
הנה הנה תירגעו בן המאצ׳ו חזר לסיפור ובגדול.
125 דירוגים וממשיכה❤️

Wicked gameWhere stories live. Discover now