Wicked game

עשר שנים

״שושו תביאי לי ירקות אני אכין לך את הסלט שאת אוהבת,״ הוריתי לשי-לי הקטנה שהלכה אל המקרר בכדי להוציא רק מלפפון וחסה. היא שנאה עגבניה.
״תודה,״ אמרתי בחיוך והיא עלתה על כיסא והתיישבה על השיש.
״אנחנו נשחק היום?״ היא שאלה במתיקות והביטה בי בעיניים הירוקות שירשה מבן.
״בטח,״ אמרתי בהתלהבות, ״היום התור שלך לבחור,״ הוספתי והיא חייכה בסיפוק.
התחלתי לחתוך את הסלט ומנעול הדלת נפתח.
״קרענו אותם!״ אופק צעק ורץ אליי כשכדור בידו. חייכתי חיוך רחב והתכופפתי בכדי לטרוף אותו בנשיקות.
לעומת שי-לי שהייתה העתק של בן אופק היה דומה לי.
״הראית לילד ההוא מי הבוס?״ שאלתי בחיוך והוא הנהן בהתלהבות.
״ארבע אחד לי ולאבא!״ הוא צעק ורץ לחדר שלו.
״כפרה אבא.״ בן הרים את שי-לי והניף אותה באוויר, היא צחקה את הצחוק המתגלגל שלה וצעקה בבהלה כשהוא הוריד אותה בפתאומיות, הוא נשק ללחייה אין ספור נשיקות קטנות ומציקות שהיא ניסתה להתחמק מהן, ״לכי שחקי קצת עם אופק,״ ביקש ממנה והיא רצה לחדר.
״מה קורה אישה יפה?״ בן נעמד מאחוריי והניח את ידיו על מותניי.
״יום קשה בעבודה גבר חתיך,״ סיפרתי ופיהקתי בזמן שהוא נשק ללחיי. הסתובבתי אליו וכרכתי את זרועותיי סביב צווארו, הוא רכן אליי בחיוך והניח את שפתיו על שלי, ״אני אשמח להתכרבלות ארוכה היום,״ אמרתי בפינוק והוא ליטף את לחיי.
״מה שהליידי שלי רוצה.״ הוא טפח על התחת שלי בקלילות והמשיך להסתכל עליי חותכת סלט.
״מחוק על התחת הזה.״ הוא הפליק לי בקטנה ונעלם למקלחת.
נדתי בראשי וטפחתי לעצמי על השכם שהצלחתי לחיות עם התינוק הזה במשך עשר שנים.

״אופק, סלט?״ שאלתי אותו והוא הנהן בזמן שהוא היה עסוק בלחסל את פשטידת הגבינות שהכנתי.
״שושו?״ שאלתי אותה והיא נדה בראשה.
״קופיקו?״ הצעתי לבן והוא לקח את כל הקערה הגדולה והחל לאכול מהסלט.
כמו שאמרתי. קוף.
גם אחרי שבן הפסיק להיות מאמן בחדר כושר ועבר לעבודה משרדית שהכניסה לנו הרבה יותר כסף הוא המשיך לדאוג לגוף שלו כמו תמיד וזה לא השתנה. גם עכשיו, עשר שנים אחרי הוא סקסי ומושך בטירוף והקעקועים שעשה ברגע שהילדים שלנו נולדו הוסיפו כל כך לתדמית.
״איך היה היום בגן שושו?״ בן שאל את שי-לי החולמנית שהייתה עסוקה בחתיכת המלפפון שנפלה על הפיג׳מה שלה.
״אילאי היום עזר לי לבנות מגדל ושיחקנו באימא ואבא,״ היא סיפרה בקולה המתוק והכניסה את המלפפון לפיה.
״כדאי לאילאי לחשוב מה לכתוב על המצבה,״ בן סינן לעצמו והכיתי את זרועו בליווי של צחוק מתגלגל.
״מה איתך פופו?״ שאלתי את אופק והוא הזעיף את פניו.
״כמה פעמים אמרתי לך לא לקרוא לי ככה.״ הוא הזעיף את פניו והרמתי את ידיי בגובה הכתפיים.
״צודק,״ אמרתי בכניעה, ״איך היה אופק?״ ניסחתי את השאלה מחדש והוא התרצה.
״בסדר, קיבלתי ציון לא טוב במבחן בחשבון וילדה הציע לי עזרה,״ הוא סיפר וחייכתי לעצמי חיוך מאוזן לאוזן.
״מזכיר לך משהו?״ שאלתי את בן שדילב את אצבעותינו תחת השולחן.
״תיקח את העזרה הזאת, לך תדע לאן תגיע,״ ייעצתי לאופק ובתוך העצה היה צופן סמוי לבן שהתקרב אליי ונשק בפתאומיות לשפתיי.
״איכס.״
״איכס.״
אופק ושי-לי קראו ביחד ואופק כיסה את עיניו.
״אופק קלוט!״ בן קרא ואופק הזיז את ידיו. בן שוב משך אותי לנשיקה ארוכה.

״לילה טוב נסיכה.״ נשקתי לראשה של שי-לי המנומנמת ולאחר מכן עברתי לחדרו של אופק.
הילד הגדול שלי כבר היה מכוסה עד הבטן בדיוק כמו שאבא שלו אהב להתכסות.
״אני כבר בן שמונה אני לא צריך שתבואי לכסות אותי,״ הוא רטן כמו תמיד וגיחכתי. התיישבתי על מיטתו ונשקתי ללחיו.
״יש לך הזדמנות לחבק אותי לפני שאני אלך לישון,״ הצעתי והיא כרך את זרועותיו סביבי בחיבוק חזק.
״לילה טוב אימא.״
״לילה טוב.״ נשקתי ללחיו בשנית ויצאתי מחדרו.
״אני מותשת.״ הזדחלתי למיטה אל בין זרועותיו של בן שעטף אותי בחיבוקו החם.
״אולי תדברי עם נופר ותיקחי יום חופש?״ בן הציע וליטף את לחיי בעזרת אגודלו. עצמתי את עיניי בהתענגות על המגע הנעים.
״אני חושבת שזה רעיון מצוין,״ השבתי בחיוב והוא רכן מטה בכדי לנשוק לראשי.
״יש עוד מעט יום הולדת לשושו,״ הזכרתי לו.
״בת שש, מי היה מאמין...״ היא מילמל והמשיך ללטף את שיערי.
״הזמן עובר מהר מדי,״ מלמלתי בעצב והתחלתי לצייר על הבטן החשופה שלו צורות דמיוניות.
״אתמול התחתנו, היום יש לנו שני ילדים ומחר יהיו לנו שני נכדים,״ אמר בליווי גיחוך וצחקקתי לעצמי בזמן שאני מדביקה נשיקה לבטנו החזקה.
״כן, גם בעוד עשרים שנה אני אמצא את עצמי עם השטויות שלך,״ הקנטתי אותו בחיוך ועליתי אליו כך שיד אחת שלי על החזה שלו וסנטרי נעוץ בכתף שלו.
״התחתנתי עם קוטרית מהשורה הראשונה.״ הוא נד בראשו ביאוש וצחקתי.
״אתה אוהב אותי אבל.״ הטיתי את ראשי לצד בציפייה והוא סובב את ראשו אליי בחיוך שובב.
״לכי תוכיחי,״ אמר בהתגרות והזעפתי את פניי.
בן הניח יד אחת שלו על לחיי וקירב אותי אליו עד ששפתיו פגשו את שלי לנשיקה רכה ומתוקה.
״אני מת עלייך,״ הוא לחש לשפתיי וחייכתי בסיפוק.
״גם בעוד עשרים שנה?״ שאלתי.
״גם בעוד שלושים.״
--

סתם קטע קצר שיצא לי לכתוב על הזוג המכוער הזה. לפעמים אני מתגעגעת לדמויות אז אני עושה עליהם מדי פעם קטעים...
מקווה שתאהבו את זה.
איזה סיפור ישן.
אני רוצה להתחתן עם קורט קוביין... הצעות לדרכים להחזיר אותו מהמתים? תודה לעוזרות❤️