פרק 5- נכון להיום

19.7K 913 64
                                    


-נקודת המבט של בן-
לאחר שסיימתי להתקלח ולהתלבש דחפתי את כל הבגדים המסריחים מזיעה לתיק ויצאתי מהמלתחות.
״אן,״ אמרתי בחיוך ונשענתי על הדלפק.
״היי, חזרת,״ היא ענתה בחיוך רחב ונעמדה.
אן הייתה אחת מהפקידות במכון הכושר, האהובה עליי מבין כולן.
שיער בלונדיני שתמיד אסוף בקוקו הדוק ומגיע לה עד לגב התחתון, גופיית ספגטי בצבעים שמבליטה את החזה המורם שלה, כל יום גופייה בצבע אחר, ותחת עגול וקטן שארוז בטייץ שחור.
זה היה קשר לא מחייב, היא הייתה בעלת פנים מתוקות ויפות, אך לפעמים זה היה נראה כאילו הן נועדו רק להטעות כל גבר אפשרי שניסה להתחיל איתה ואז נחשפה הכלבה הקטנה שהיא באמת. ודווקא הכלבה הקטנה שבה הצליחה למשוך אותי עד שלא יכולתי לעמוד בפניה ונפלתי לקשר הזה איתה, וכנראה גם היא לא יכלה לעמוד בפניי וכך זה התגלגל, אנחנו יוצאים ושוכבים.
״מתי אני אוסף אותך היום?״ שאלתי והיא ליפפה את הקוקו שלה סביב אצבעה והתקרבה אליי עוד יותר כך שהחזה שלה נמחץ אל הדלפק ותפס את תשומת ליבי, העברתי את אגודלי על שפתה התחתונה והבשרנית בתשוקה והיא נשכה אותה.
״בעשר, אני אחכה לך,״ לחשה ושיחקה בדש חולצתי, תפסתי בסנטרה, קירבתי אותה אליי והדבקתי לה נשיקה יבשה על השפתיים.
״ביי,״ דקלמה בהתלהבות ועזבתי את המקום.
נכנסתי לג׳יפ שלי, זרקתי את התיק במושב שעל יד הנהג והתקשרתי לערן.
״איפה אתה?״ שאלתי והתנעתי את המכונית, היה נשמע כאילו הוא ברכב.
״בדרך, אתה?״
״גם,״ עניתי בפשטות, קבענו להיפגש במסעדה הקרובה וניתקתי את השיחה.
היה לי קשה לישון בלילה, עד שהשמש זרחה חשבתי על טל.
זה היה הזוי לראות אותה אתמול ותוך כדי כיף לא מוסבר, גם אחרי שמונה שנים הלב שלי פועם בצורה לא סדירה כשאני בקרבתה.
כשנתנאל אמר לי שיש לו חברה מדהימה ויפה וכל הדברים הקיטשיים האלו חשבתי שהוא סתם מגזים וכשהבנתי שזוהי טל הבנתי על מה הוא מדבר.
היא לא השתנתה, עדיין כל כך עדינה ושבירה כזו אבל עדיין מתחכמת ומשעשעת. לפי מה שהבנתי מנתנאל היא מבקרת כמה פעמים בשבוע אך גרה בדירה משלה ועכשיו לאחר החזרה מהחופשה הקטנה שלי בתאילנד, לראות אותה כמעט כל יום עם נתנאל יושבים, מתחבקים וממלמלים מילות אהבה, רק המחשבה על זה עושה לי חשק להקיא.
החניתי את המכונית שלי ויצאתי לכיוון המסעדה, הייתי מורעב עד שלא ראיתי בעיניים.
ערן חיכה לי באחד השולחנות שהיו צמודים לקיר והקליד איזה משהו בפלאפון שלו.
ערן היה בן אדם עסוק מדי שעבד במשרה מכובדת בחברת הייטק וכל הזמן היה עסוק בפלאפונים ובמיילים למרות שהוא עבד בקרבת מקום הייתי צריך להכריח אותו להיפגש.
״הי!״ קראתי, ״חננה, תעזוב את הפלאפון המזוין.״ חטפתי את הטלפון מידו והנחתי אותו על השולחן, הוא נהם בכעס ונשען לאחור.
״מה קורה?״ שאל בקלילות וזרקתי את ידי על השולחן.
״אתה לא תנחש את מי ראיתי,״ אמרתי בכדי לאתגר אותו והוא גיחך.
״את טל,״ אמר ופערתי את עיניי.
״מה? איך אתה יודע?״ שאלתי כלא מבין וכיווצתי את מצחי.
״אני מזכיר לך שאני נשוי לאחותה,״ אמר את המובן מאליו ולרגע הרגשתי כמו מטומטם.
״היא לא השתנתה, עדיין פצצה,״ סיפרתי מהופנט, התפללתי שאני אחזור והיא תהיה שם.
״אתה לא קצת מגזים?״ שאל בהרמת גבה וצקצקתי בלשוני.
״כשתראה אותה בחולצת טי שירט קצת ארוכה ותחתונים אתה תשתגע בדיוק כמוני,״ אמרתי בביטחון והוא ניענע בראשו בחדות.
״יש אישה אחת שעושה לי את זה.״ הרים את אצבעו ובדיוק הטלפון צלצל.
״רק דיברת,״ אמרתי בזלזול וזרקתי אליו את הפלאפון, הוא תפס אותו וחייך אל הצג.
״מאוהב,״ גיחכתי בלעג וקראתי למלצרית.
״היי,״ אמרה בחיוך מתוק וניסיתי להסתכל בעיניים שלה כשאני מדבר איתה ולא על הגוף שלה.
״אני רוצה שיפוד קבב ושיפוד אנטריקוט וול דאן,״ ביקשתי והיא לקחה את התפריט מידי.
״משהו לשתות?״ שאלה ונשכה את השפה התחתונה שלה במעט מבוכה כשמה לב שאני בוהה בה.
״מה?״ התעוררתי, ״אממ, בירה,״ ביקשתי ונופפתי בידי לערן שהיה בשיחת אוהבים.
״מאוהבי,״ קראתי לו והוא הרים את מבטו אליי, ״תנתק ותזמין,״ הוריתי לו, הוא מלמל עוד כמה מילות אהבה וניתק.
״בשבילי שיפוד פרגיות ותפוזים,״ ביקש מבלי להעיף בה מבט, היא לקחה ממנו את התפריט והלכה.
״שמע אתה חתיכת יבש, רק העבודה מעניינת אותך,״ אמרתי בעצבנות, ״ונופר כמובן,״ הוספתי והוא הרים את אצבעו השלישית.
״כשתתבגר, תבין שמשפחה ועבודה הם הדברים הכי חשובים בחיים, במיוחד שהאישה שלך בחודש שביעי״ אמר כמעין הטפת מוסר אבהית כזו. הוא תמיד אמר שאני מתנהג כמו נער מטופש במקום להתבגר, ואני אומר שילך להזדיין.
״עד שאני אתבגר תצטרך לסבול אותי,״ אמרתי בצורה של- אין ברירה והוא צחק.
״מה יש באחיות האלה?״ הרצנתי את קולי והוא משך בכתפיו כלא יודע.
״הן כובשות,״ אמר והסכמתי בהנהון.
״מה אתה אומר.״
״אז איך היה בתאילנד?״ שאל וחייכתי בערמומיות, התחלתי לספר לו את מעללי בתאילנד.

Wicked gameWhere stories live. Discover now