Wicked game

פרק 18- ים

פקחתי את עיניי וישר הסטתי את פניי לבן שהיה ער וצפה בטלוויזיה, חייכתי אליו והתמתחתי.
״התעוררת יפה?״ בן שאל וליטף את שיערי, המהמתי וסידרתי את ראשי על הבטן שלו.
״רוצה לבוא איתנו לים?״ שאל בקול מפתה והנהנתי בליווי צחקוק.
״זה יהיה דפוק אם אני אתקלח לפני?״ שאלתי והרמתי גבה. הרגשתי ממש מלוכלכת אחרי ליל אמש שאני ובן סוף סוף השלמנו ויחד עם ההתפייסות זה הוביל את שנינו למיטת חדר האורחים של נופר וערן.
״כן אבל אני לא אתן לך להיות דפוקה לבד ובגלל זה אני נכנס איתך למקלחת,״ קבע וידו עברה על בטני מעלה ומטה כך שמדי פעם היא נוגעת בחזה שלי, שאפתי אוויר בכבדות ועצמתי את עיניי בהתענגות על המגע הנעים.
״אני אוותר,״ סירבתי והוא שירבב את שפתו התחתונה כנעלב, חייכתי בהתנצלות והחטפתי נשיקה קצרצרה לשפתיו.

אחרי ששטפתי מעליי את כל הזיעה מהלילה, יצאתי ולבשתי את בגד היום שלי שהבאתי ממש במקרה.
הוא לא היה מיוחד, פשוט שני חלקים שחורים של המותג ״אדידס״ שרק השם עלה לי מאתיים שקלים.
לבשתי מעל חולצה קלילה ומכנסיים קצרים, פיזרתי את השיער הרטוב שלי ויצאתי מחדר המקלחת.
״הגיע הזמן באמת פרינססה!״ נופר קראה בעצבנות והרכיבה את משקפי השמש הממותגות שלה על עיניה.
״תשתקי הורמונלית,״ הקנטתי אותה וערן צחק, היא חבטה על זרועו והוא הרים את ידיו בגובה הכתפיים כמצטער.
״סתמי קולנית.״ בן התפוצץ מצחוק והיא חייכה חיוך מנצח, האדמתי מבושה והתחבאתי בין שתי זרועותיו הגדולות והחמימות.
״תפסו אותנו,״ הוא לחש באוזני והכיתי אותו מספר פעמים מתוך מבוכה.
״יאללה דרמה קווין אני תיכף יולדת.״ היא יצאה וערן אחריה כמו הזנב שלה, בן התכופף בכדי לנשק אותי ואני התרחקתי.
״אל!״ קראתי בכעס והוא צחק בזמן שהוא סוגר ונועל את הדלת אחרינו, ירדתי בגרם המדרגות ונכנסתי למכונית היקרה מדי של ערן, בן נכנס שנייה אחריי ונשכב על ברכיי בעייפות.
״אני עייף.״ הוא פיהק וסידר את ראשו על ברכיי כאחד שמתכוון להירדם למרות שהמרחק לים הוא רק חמש דקות.
שיחקתי בשיערו הרך והוא חייך כמו ילד קטן שנתנו לו סוכריה.
״אתם עושים לי סוכרת,״ נופר התלוננה מהצד וגלגלתי את עיניי בעצבנות. היא כזו נודניקית לפעמים.
״ערן תשתיק את הבחורה שלך,״ בן דרש וקרץ אליי, צחקקתי מהטיפשות של הילד הזה, זה כאילו הוא לא התבגר עוד מהימים שהיינו בני עשרה.
״נופר נדרשתי להשתיק אותך,״ ערן פנה לנופר והיא נעצה בו מבט רצחני כל כך שהוא הצליח לעבור דרך משקפי השמש השחורות שלה ולשרוף אותו.

לאחר שהגענו לים, פרשתי מגבת גדולה לי ולבן, התיישבתי עליה ובן נשכב על ברכיי וכשהוא מרכיב את משקפי השמש שלו ולא ברור לאן הוא מביט.
נשענתי על הצידנית הכבדה שערן הביא ושיחקתי בשיערו הנעים למגע, ערן ונופר כבר הורידו את הבגדים ונופר למרות שהיא בתחילת חודש תשיעי היא נראית יותר מדי טוב בבגד ים.
״אתה עייף?״ שאלתי אותו והוא נד בראשו.
״לא, סתם כיף להסתכל עלייך,״ אמר בחיוך צדדי ודחפתי אותו.
״חנפן,״ הקנטתי אותו והוא הרים את אצבעו השלישית.
״פעם אחרונה שאני מחמיא לך,״ הכריז כנעלב וסובב את גבו אליי, הצחיקה אותי הילדותיות שלו, התכופפתי ונישקתי את גבו בהתנצלות.
הטלפון שלי צילצל והפכתי את התיק העמוס שלי בחיפוש אחר המכשיר.
״היי,״ אמרתי בקול שמחה מזויף לקו הטלפון, בן מיד הסתובב ואמרתי ללא קול שזה נתנאל.
״היי יפה שלי,״ הוא אמר בשמחה גם הוא והשפלתי את ראשי. השיחות טלפון האלה גומרות אותי כל פעם מחדש.
״מה קורה?״ שאלתי אותו והוא נאנח כבדות.
״קשה, יותר מדי ישיבות עם יותר מדי אנשים,״ סיפר ופלטתי אנחת הזדהות למרות שלא ממש היה לי אכפת מה הולך אצלו רק הילד ששכב על ברכיי והביט בי בעיניו הירוקות עניין אותי, שלחתי יד אוטומטית וליטפתי את זיפיו הממכרים.
״עוד קצת,״ מלמלתי בעידוד והוא המהם בצד השני, רציתי שהשיחה הזו תיגמר ובן יצליח להשכיח אותו בשנייה שאני רק אצמיד את שפתינו.
״אני אדבר איתך כבר,״ אמר, ״אני אוהב אותך,״ הוסיף והלב שלי צנח לרצפה במכה אחת מהירה וכואבת.
״גם אני אותך,״ נאלצתי לשקר ובן נחר בבוז, סימנתי לו שיהיה בשקט והוא גילגל את עיניו, נפרדתי לשלום מנתנאל וניתקתי.
״תפסיק, גם ככה רע לי עם עצמי.״ סטרתי לו אין ספור סטירות קלות לכל אורך גופו והוא חצי התיישב כך שהוא נשען על מרפקיו.
הוא סימן לי באצבעו להתקרב והתקרבתי קצת, הוא חזר על הפעולה והתקרבתי עוד עד ששפתיי נגעו בשלו.
״אני אשכיח לך את התחושה הזו,״ הוא מילמל לשפתיי ונשק להן ברכות כשידו החמה נוגעת בלחי שלי.
״את זוכרת שגרמתי לך להבריז איתי לים?״ הוא שאל בחיוך נוסטלגי כשניתק את שפתיו משלי במקצת אך עדיין נשאר קרוב, צחקקתי והנהנתי.
״ואז רבנו עם חבורה של שיכורים,״ הוספתי והוא כיווץ את מצחו.
״את זה אני לא זוכר,״ אמר וסימנתי לו בתנועת יד שזה לא משהו חשוב שצריך לזכור, ״איזה כיף שאת כאן איתי גם אחרי שמונה שנים.״ הוא ליטף את הזרוע שלי ונשק לה ברכות. התנהגנו שנינו כאילו רק אנחנו נמצאים בחוף ואף אחד אחר לא קיים, לא נופר, לא ערן ולא כל האנשים שמסביב.
הוא נשען עליי בחזרה ואני בינתיים פשטתי את החולצה מרוב החום שגרם לי להתחיל להזיע.
״לעזאזל טל,״ בן מלמל והרמתי את גבותיי בהתגרות והוא הניח את זרועו על עיניו.
״קום,״ ביקשתי ממנו והרמתי את רגליי, הוא התיישב ופשטתי את המכנס כשהוא מסתכל עליי בכזו תאווה שגורמת ללחיים שלי להישרף ממבוכה.
הוא עבר להתיישב מאחוריי ואני נשענתי עליו בנוחות, הוא קירב את שפתיו לכתפי ונשך אותה.
״איה.״ קפצתי בכאב והוא כיפר על הנשיכה בנשיקה קטנה באותו המקום.
״הורג אותי איך אני זוכר אותך גם לפני שמונה שנים ככה, נשענת עליי באותה התנוחה,״ סיפר ועצמתי את עיניי בהתענגות על הזכרונות המתוקים, על ימי התיכון שלא יחזרו, ״גדלנו מהר מדי.״ הוא שילב את אצבעותינו אחת בשנייה. לא הצלחתי לחשוב על דבר אחר חוץ מהעניין של כמה אני רוצה שאני והוא נהיה ביחד מבלי שמישהו אחר יפגע אלא רק נהיה שנינו בדירה משלנו ובעזרת ה׳ נזכה גם להגיע למצב של נופר וערן שהם מושא הקנאה שלי.
בן הזיז אותי מעט ופשט את החולצה שלו,
״לעזאזל בן,״ חיקיתי אותו והנחתי את זרועי על עיניי, הוא צחק וסטר לתחת שלי כנקמה, לא התלוננתי וצחקתי יחד איתו.
״תביא לי בקבוק מים בבקשה,״ ביקשתי ועצמתי עין אחת כי השמש סינוורה אותי עד מוות. בן הוציא בקבוק מים בשבילי ובירה בשבילו.
״לחיים,״ אמרתי בטיפשות והצמדתי את שני הבקבוקים, הוא צחק ולגם מהמשקה המר.
נהיה לי לא נוח והגב שלי התחיל לכאוב, הסתדרתי כמו שצריך על הבטן הקשה שלו והוא הניח את ידו סביב גבי כתמיכה, הנחתי את ראשי על החזה שלו כשהבטתי לאיזו נקודה אקראית ראיתי חבורה של בנות עשרה יושבות על החול ונועצות את מבטן בבן.
״יש לך מעריצות.״ החוויתי עם סנטרי לעבר הקבוצה והוא עקב במבטו.
״אני בטוח שהן מביטות בך בכלל,״ אמר בציניות ופלטתי צחוק מעושה, הוא תפס בפנים שלי בעזרת ידו הגדולה והצמיד את שפתיו לשלי בפראיות.
״עכשיו הן יודעות שאני תפוס,״ אמר בחיוך אל שפתיי ונשך את התחתונה בעדינות.
״אפשר שוב?״ שאלתי בערפול חושים ונשכבתי על הבטן שלו בחזרה.
״אחרי שניכנס לים,״ אמר ונדתי בראשי.
״לא רוצה,״ אמרתי בילדותיות והוא הרים אותי על כתפו.
״אמרתי שאני לא רוצה!״ קראתי והוא המשיך לסחוב אותי לעבר המים, נכנס והוריד אותי לקרקע, דחפתי אותו בכעס והוא מחוסר הציפייה נפל, הוא צלל ועלה לאחר כמה שניות כשהוא מעביר את ידו בשיערו לאחור.
״מי את שתפילי אותי למים?״ שאל בחזות מאיימת והפיל אותי גם למים, עצמתי מהר את עיניי ועליתי במהירות.
״מה נראה לך?״ קראתי ודחפתי אותו שוב, הוא משך אותי אליו באגרסיביות והצמיד את שפתיו לשלי.
״את שלי, ואם אני ארצה לזרוק אותך למים אני אזרוק, ברור?״ שאל וסטרתי לו, הוא תפס בלחיו והביט בי בהלם.
״אתה שלי, ואם אני ארצה לסטור לך אני אסטור, ברור?״ החזרתי באותו המטבע והוא מבלי הודעה מוקדמת הרים אותי וזרק אותי שוב למים.
״לך לעזאזל טוב?״ קראתי לעברו כשהוצאתי את ראשי מהמים המלוחים שנכנסו לעיניי ושרפו אותן, עצמתי אותן בכאב והשפלתי את ראשי.
״דפוק,״ מלמלתי לעצמי וכשהוא התקרב השפרצתי עליו מים בלי הפסקה וזה לא הזיז לו בכלל בזמן שדמעתי בלי סוף בגלל כמה טיפות מלוחות.
״איך אני אוהב שאת הופכת אלימה.״ הוא תפס במפרקי ידיי ומשך אותי אל בין זרועותיו כך שאני לא אוכל לזוז.
״שורף לי חתיכת רשע,״ יבבתי והוא מחה את הדמעות שלי בזמן שהוא לא מפסיק להסתכל עליי בשעשוע.
״בסדר מצטער.״ הוא הרים את ידיו בגובה הכתפיים כמתנצל, ניצלתי את הרגע ודחפתי אותו למים, הוא הצליח להתייצב ולא ליפול.
״פאק!״ קראתי במבוכה וברחתי ממנו לעבר החוף, הוא רדף אחריי והצליח לתפוס אותי כמה שניות אחרי.
״תיזהרו עליי,״ קולה המעצבן של נופר נשמע ושנינו הבטנו בה יושבת על שפת המים והגלים שוטפים את רגליה, ערן לא היה איתה אלא ישב במקום שלנו.
״אני הולך לשתות, השמש הרגה אותי,״ בן אמר ועזב את שתינו על החוף, התיישבתי לידה וחפנתי קבוצה של חול רטוב אותו כדררתי.
״מה יש לך חתיכת ממורמרת?״ שאלתי אותה וזרקתי על רגליה את כדור החול.
״סתם ערן הרגיז אותי,״ היא מלמלה וגירדה את החול הרטוב שהסתדר כל פעם מחדש לאחר שגל מים הציף אותו.
״תני לי לנחש, זה קשור למשפחה שלו,״ ניחשתי ניחוש שבטוח יהיה נכון. כל פעם שאני והיא בחנות היא מתלוננת כמה היא שונאת את אימא שלו ושהיא חתיכת נחש שרק רוצה להפריד בינה לבינו.
״כמובן,״ אמרה בעצבנות ואת החול שהצטבר בידה היא זרקה למים, ״היא רוצה שנבוא שבת הבאה ולא רציתי אז ערן הדפוק הזה אמר שאני חסרת התחשבות,״ סיפרה בעצבנות וצחקקתי.
״את באמת חסרת התחשבות.״ משכתי בכתפיי והיא הרימה את מבטה הרצחני אליי.
״מה?״ שאלתי בתמימות.
״היא רוצה שנתגרש הזקנה המקומטת הזו,״ היא קראה וזרקה את ידיה באוויר.
״למה את וערן תיפרדו?!״ שאלתי והיא נדה בראשה.
״אז לכי לשבת המזורגגת וסגרי סיפור,״ מעין פקדתי עליה והיא הנהנה בהסכמה.
״אז מה?״ חיוך ערמומי עלה על פניה, ״העניינים מתחממים, אה אחות?״ שאלה ונעצה את מרפקה בבטני, העפתי אותה ממני והיא התפקעה מצחוק.
״העניינים לוהטים כבר מזמן,״ אמרתי בחיוך מסופק, הרמתי והורדתי את גבותיי במהירות ושתינו צחקנו.
״הוא הורס,״ אמרה והנהנתי בהסכמה, הבטתי לאחור מבעד לכתפי והבטתי בו צוחק עם ערן, אוחח השפתיים שלו.
״והוא טוב מדי במיטה,״ הוספתי בחולמניות והיא נהמה בכעס.
״אל תזכירי לי סקס אני גם ככה מתוסכלת מינית,״ ביקשה בתחינה ועצמה את עיניה כמעונה.
״אני ממש מרחמת עלייך,״ אמרתי בכנות והנחתי את ידי על כתפה, היא העיפה את ידי מעלה וחזרה להישען על החול.
״תשתקי שאני לא אשתגע עלייך כאן,״ היא איימה והתנצלתי במהירות, היא מפחידה אותי ועכשיו כשהיא בהריון היא מפחידה פי עשר.

התיישבתי ליד בן. ערן ונופר הלכו הביתה מאחר ונופר התחילה להרגיש לא טוב אבל היא בסך הכל היא רצתה לדבר איתו.
השעה הייתה כבר שעת צהריים מאוחרת והשמש הייתה בדרכה לשקוע, רוח קרירה התחילה לנשוב והנחתי על כתפי מגבת שתחמם אותי מעט.
בן העביר את ידו בשיערו במהירות בכדי לייבש אותו, נשכבתי על בטנו ועצמתי את עיניי בעייפות.
״אני קצת מכור,״ בן אמר והתחפר עם פניו בצווארי, צחקקתי והנחתי את ידי על צווארו.
״נחזור היום לבית ואני אכין לנו ארוחה טעימה,״ סיפרתי לו את תוכניותיי.
״נשמע טוב,״ אמר מגורה ונישק את צווארי נשיקות קטנות ומגרות ביותר.
״ומה אז?״ הוא שאל בשובביות וצחקתי, ידעתי טוב מאוד מה הוא רוצה.
״ואז נלך להתקלח,״ נתתי לו לשמוע את מה שהוא רוצה, הוא חייך אל עורי וכרך את ידו סביב בטני בכדי למשוך אותי קרוב יותר לחיקו.
״ביחד?״ שאל בכדי לוודא והנהנתי.
״מרוצה?״ שאלתי אותו.
״כל כך,״ ענה ונישק את לחיי.
--
הודעה קטנה... את פרק 19 אין לי מוכן וכנראה תצטרכו לחכות מעט אני לא יודעת כמה זמן אבל אין לי בדיוק זמן לכתוב. תחשבו שרק עכשיו נכנסתי הביתה. אז אני אעלה כשאוכל.
ולאלה ששונאות את בן. אתן. לא. אנושיות. בטי רובוטיות. או חייזריות. או חדי קרן.
210 דירוגים וממשיכה (אני אשתדל לכתוב כמה שיותר מהר❤️