Wicked game

פרק 8- אקסית

חזרנו מארוחת הערב אצל משפחתו של נתנאל, כמו שצפיתי את הארוחה היא לא הייתה מוצלחת או מצחיקה ושוב נקלעתי לעימות עם אימו בזמן שנתנאל עומד באמצע חסר אונים, הבטחתי לעצמי שבפעם הבאה אני לא הולכת.
״אני מצטער,״ נתנאל אמר כשנכנסנו לבית, שיחררתי את הקליפס מראשי ושיערי התפזר.
״זה בסדר,״ שיקרתי. הייתי אותחת מכיס אבל לא רציתי לעשות סצנה בפני נתנאל, הוא טס מחר ואני לא רוצה שניפרד לשלום בטעם רע אלא בגעגוע ונשיקה.
״אני הולך לישון את באה?״ הוא שאל ונדתי בראשי, הבית היה מטונף והייתי צריכה קצת זמן לעצמי בכדי להירגע.
נכנסתי איתו לחדר בכדי להחליף לפיג׳מה נוחה ולתת לו נשיקת לילה טוב כמו ילד קטן.
יצאתי מהחדר וסגרתי את הדלת אחריו בכדי לא להפריע לו.
המחשבה שמחר הוא טס ביאסה אותי ולרגע ממ הצטערתי שלא הסכמתי לנסוע איתו, זה יכל להיות חודש מדהים שלי ושלו לבד.
התחלתי לשטוף את ערימת הכלים בכיור ותהיתי לעצמי, אם אני לא הייתי גרה בבית הזה לאן ההר הזה היה מגיע?
דלת חדרו של בן נפתחה והוא יצא משם, הוא היה בדרכו לשירותים אך כששם לב אליי הוא שינה את מסלולו ובא למטבח. ניסיתי להתעלם, בחיי שניסיתי אבל רק הנוכחות שלו גרמה לי להפסיק לנשום בקצב סדיר.
לפתע בן נצמד אליי מאחורה והשתנקתי, לא יכולתי לזוז. החזה שלו נצמד לגבי והבליטה הקטנה במכנסי הייתה צמודה לגב התחתון שלי.
״אתה... אתה צריך משהו?״ שאלתי מגמגמת, הייתי כה נבוכה שלחיי שרפו מרוב הסומק.
בן שלח את ידו לארון המטבח שהיה מעל הכיור ופתח אותו, הוא הוציא דגני בוקר בריאותיים וסגר את הארון.
״לקחתי את מה שהייתי צריך,״ אמר והרגשתי את נשימותיו על צווארי, הוא הניח נשיקה מתגרה עליו וחזר לחדר.
הנחתי את ידי על המקום המעקצץ ולקחתי נשימה עמוקה. זה לא בסדר מה שהוא עושה.

״אתה יוצא?״ שאלתי את נתנאל שכבר הניח את המזוודות בכניסה, התקרבתי אליו ורכסתי את הג׳קט שלו עד לצוואר.
״קר בחוץ,״ מלמלתי והוא חיבק אותי אליו.
״אני אתגעגע אלייך יפה שלי,״ הוא אמר ונישק אותי ברכות.
״גם אני אתגעגע אלייך.״
בעצם רוב הזמן אני אנסה להתחמק מבן מה שיעסיק אותי הרבה יותר מגעגועים אליך. וכשאתה לא תהיה כאן זה יהיה קשה הרבה הרבה יותר ממה שזה כבר עכשיו.
״יאללה.״ חיככתי את ידי בג׳קט שלו, ״שלא תאחר לי.״ נישקתי אותו עוד פעם אחת ובדיוק בן יצא מהחדר, כנראה התעורר משינה.
״שמור לי עליה?״ נתנאל שאל את בן.
״ברור,״ אמר בן ונתן לו כיף גברי כזה, חייכתי לעצמי. זה היה כזה אירוני שהוא סומך עליו כל כך ובן מתנהג כמו שהוא מתנהג מאחורי הגב שלו.
נתנאל העביר את ידו בשיערי בפעם האחרונה ויצא מהדירה, סגרתי ונעלתי את הדלת אחריו והתיישבתי בספה שבסלון כשאני מתכסה בשמיכת הצמר עד לצווארי ובן התיישב בקצה השני של הספה.
״מה אתה רוצה?״ שאלתי והוא חייך.
״יש לי חודש שלם איתך, לבד,״ הוא אמר בערמומיות כזו, נדתי בראשי וחזרתי להביט בטלוויזיה.
״תחזור לישון,״ פקדתי בעצבנות והוא ליטף את רגלי, רעד חזק עבר בעמוד השידרה שלי. נכנעתי והנחתי את רגליי על ברכיו.
״יש לי כל כך הרבה דברים לעשות בחודש הזה,״ סיפרתי ופיהקתי עמוקות, השעה הייתה שלוש ועשרה והעייפות הרגה אותי.
״מה יש לך לעשות?״ שאל בסקרנות.
״נופר נתנה לי יותר מדי משימות, אני צריכה לחפש ריצוף, צבע, מחשב חדש ועוד כל כך הרבה דברים,״ אמרתי ביאוש ונאנחתי.
״אני אעזור לך,״ הציע והנהנתי בהסכמה, הייתי צריכה עזרה, והרבה עזרה.
״לילה טוב,״ אמרתי בעייפות ונישקתי את לחיו.
״לילה,״ מלמל ונשכב על הספה.