לואי נכנס פנימה וסגר את חלון המרפסת הענקי כשניגש לארון שבו שמר את האלכוהול שלו והחזיק את אחת הכוסות, מוותר ומחליט לשתות מהבקבוק עצמו. הוא ניסה להבין איפה טעה, מה הוא עשה לא נכון כשנתן להארי את הגישה לחדור לחייו הפרטיים ככה, איך הוא נתן לו להיכנס למחשבותיו ככה.
כנראה שזה התחיל ברגע שלואי הציע להארי לשכב איתו ולקחת ממנו את הבתולין שלו, הוא לא ידע למה הוא עשה את זה, והוא אפילו לא ידע אם הוא הצטער על זה או שהוא היה שמח שזה קרה, כי לואי הרגיש שזה מה שהוא היה צריך לעשות, הוא רצה לעשות את זה עם הארי, ומחשבותיו לא עזבו אותו מאז. הוא שנא לחשוב על דברים כאלה, והוא שנא רגשות ואת כל העניין של אהבה, לדעתו זה סתם היה דבר שהיה מוערך יתר על המידה, ואולי זה היה רק בגלל שלואי לא חווה דבר כזה מזמן, והארי החל להזכיר לו איך זה מרגיש.
אך הוא סירב לחשוב על זה, הוא סירב לתת למחשבות האלה להטריד אותו יותר מדי, הוא לא אוהב את הארי, הוא זונה, הוא צריך להרוויח ללואי כסף וזאת הסיבה היחידה שהוא נמצא באחוזה הזאת, הוא כמו שאר הזונות, וכלום לא יקרה בינו לבין לואי. בכל אופן, זה מה שלואי אמר לעצמו שוב ושוב, בניסיון לשכנע את עצמו ולגרום לדברים האלה להיכנס לראשו, אך ככל שהזמן עבר, זה היה נראה יותר ויותר קשה.
הדרך הזאת שבה הארי ניגש ללואי, לעזאזל. לואי לא ציפה שהארי יעשה דבר כזה, הוא היה ביישן, מה הוא ניסה להוכיח? מה קרה באותו רגע שגרם לו לעשות את זה? הכל קרה כל כך מהר ולואי פשוט לא הצליח להתנגד, או שהוא לא רצה להתנגד.
לואי הניח את הבקבוק והחזיר אותו למקום לפני ששטף את פניו וירד במדרגות, חוזר למשרדו כשהוא מנסה להמשיך את מה שהתחיל לפני כמה זמן, לפני שהארי פרץ למשרדו ולקח את כל תשומת ליבו. אולי לואי פשוט היה צריך להעלים את הארי מעיניו לכמה שיותר זמן, ולכן היה צריך לקבוע לו כמה שיותר לקוחות, אפילו שחלק קטן בו אמר לו שזאת תהיה טעות, הוא פעל עם ראשו ולא עם ליבו, ולכן החליט לשלוח אותו לכמה שיותר לקוחות, ככה גם יוכל להרוויח עוד כסף.
---
הארי הלך לחדרו לאחר שיצא מהמשרד של לואי, נכנס לחדר השירותים הקטן ושוטף את פניו כשהוא מקלל את עצמו, הוא פעל מתוך דחף, והוא מעולם לא עשה דבר כזה, זאת הייתה טעות, לואי לא רצה את זה, הוא לעולם לא ירצה את זה. אבל מצד שני, הוא לא התנגד, הוא זה שלקח את הארי לחדר השינה שלו שוב, אף על פי שמעולם לא עשה את זה לפני שהארי הגיע. ואז הארי חשב לעצמו אם לואי באמת מרגיש אליו משהו שונה משאר הנערים, ובגלל זה הוא מתייחס אליו בצורה שונה.
הארי יצא מחדרו והלך לחדרה של ג'סי, הוא היה חייב לדבר איתה, הוא זקוק לעצתה.
הארי פתח את הדלת, ידו רעדה והוא היה לחוץ, הוא לא ידע איך יספר לה את מה שקרה לפני זמן קצר, את זה שהוא שכב עם לואי בפעם השנייה, האם היא תכעס?
"הארי! אתה כאן, חיפשתי אותך איפה היית?" ג'סי שאלה כשהרימה את ראשה מהמראה הקטנה שהחזיקה בידה.
"בחדר של מר. טומלינסון," הארי אמר בשקט לאחר שסגר את הדלת ונעמד באמצע החדר, ג'סי הביטה בו בעיניים גדולות ופיה היה פעור. "מ-מה? מה זאת אומרת? במשרד שלו?" שאלה וניסתה להרגיע את עצמה במחשבה שהוא בסך הכל היה במשרד שלו.
"לא, בחדר השינה שלו," אמר וג'סי נעמדה, "הארי אף אחד מעולם לא היה בחדר השינה של מר. טומלינסון," היא אמרה כשפניה הביעו הלם. "עשיתם משהו?" שאלה כשהתקרבה להארי ואחזה בידו, בוחנת את גופו ושמה לב לסימנים האדומים על גופו ועל צווארו כשהתרחקה והניחה יד על פיה.
"ל-לא הסימנים האלה לא ממנו, זה מהלקוח אתמול, זה שהיה פה מקודם," הארי אמר וג'סי לא ידעה מה לומר, הבחור שכל הנערים דיברו עליו ורצו לשכב איתו הוא בעצם הלקוח של הארי, הלקוח הראשון ששכב איתו. "אבל גם עשיתי את זה עם לואי...פעמיים.." הוסיף ונשך את שפתו, הוא לא ידע למה הוא סיפר לה, הוא ראה את הקנאה שלה, אבל הוא פשוט לא יכל להשאיר את הפה שלו סגור, טיפש.
אז הארי שכב גם עם לואי וגם עם ליאם- שני הבחורים שכל הנערים יכלו רק לחלום על להתקרב אליהם.
אבל ג'סי החליטה להניח את הקנאה שלה בצד ולהקשיב להארי, "אתה חייב לספר לי הכל! כל מה שקרה! בלי להחסיר שום פרט," אמרה ומשכה את הארי לשבת לצידה על מיטתה כשהארי הסמיק.
"א-אני לא זוכר, הכל קרה מהר כל כך," אמר וחייך כשהריץ במוחו את כל ההתרחשויות, הביך אותו לדבר על זה. "קדימה," ג'סי אמרה וזירזה את הארי כשתופפה על רגליה בתור מתח. הארי צחק והסתיר את פניו בידיו כשלאחר כמה שניות ג'סי נתנה לו דחיפה קלה.
"טוב אני אוותר לך כרגע ותספר לי אחר כך כי אני ממש חייבת לספר לך על הלקוח הלוהט שהיה לי אתמול בערב!" אמרה בהתרגשות כשקפצה ממקומה. הארי גלגל את עיניו וצחק כשג'סי החלה לספר כל פרט ופרט, ואולי קצת יותר מדי פרטים שהארי לא היה צריך לדעת את כולם, אבל זה בסדר, זה לא שהוא יזכור משהו ביום למחרת, זה לא חשוב והמחשבות על לואי הציפו את ראשו, והוא לא ידע איך לעצור אותן.
לאחר כמה דקות הדלת נפתחה, חושפת את לואי שעמד בחליפה שונה ממה שלבש קודם, כשהם עשו מה שעשו. והארי בחן אותו, מכף רגל ועד ראש, כל פרט בו, אך מיד הסיט את מבטו כשעיניו פגשו באלה של לואי.
"מספר 6, יש לך לקוח בעוד שלוש שעות, לכי להתארגן," לואי אמר וג'סי הביטה לכיוונו של הארי בעצב, היא לא סיימה לספר את הסיפור שלה, אך הייתה חייבת ללכת, ומיד לאחר מכן יצאה מחדרה, מותירה שם את לואי והארי לבדם, לא לפני שקרצה להארי. אך הארי היה שמח שלואי קטע אותה, הסיפור שלה נמשך נצח והוא לא היה צריך לדעת את הפרטים כפי שהיא סיפרה אותם.
"גם לך יש לקוח הערב, תתנהג כראוי," לואי אמר והסתובב ללכת, "מ-מה?" הארי שאל והלך לכיוונו של לואי שנעצר והסתובב, נעמד מולו.
"יש בעיה?" לואי שאל ומבט אדיש על פניו, "אז ככה זה יהיה מעכשיו? אני אלך ללקוח אחר בכל ערב? אני לא מסוגל לעשות את זה כל ערב מחדש," הארי התלונן ולואי גיחך כשהלך לכיוונו של הארי שהתרחק ונתקע בקיר, לואי נשען מעליו.
"חשבתי שתשמח, אם אני לא טועה אתה זה שבאת אליי לפני זמן קצר ונמרחת עליי," לואי חייך והארי גלגל את עיניו, "כן, אבל אני לא זה שברח," הארי הקניט את לואי והחיוך ירד מפניו, "אל תתחצף, לך להתארגן," לואי אמר בקשיחות והסתובב כשהתרחק מהאזור וחזר למשרדו.
הארי נאנח והלך לחדרו כשנשכב על מיטתו, להארי יש קצת זמן עד שיצטרך להתחיל להתארגן ולצאת ללקוח, מעניין מי זה יהיה הפעם, בטח עוד חבר של לואי שיבחן את הארי. זה היה מטומטם, לואי הביא אותו רק בשביל ללעוג להארי, ואז הארי הלך ונמרח עליו, איזה מטומטם.
