'...לואי חזר לאחור במהירות כשהרים את הטלפון והסתכל על הצג שהראה 'מספר חסום', הוא נשם עמוק לפני שענה לטלפון והצמיד אותו לאוזנו.
"הלו? בלייק?" הבחור אמר מהצד השני של הקו לאחר כמה שניות של שקט.
"ג'ק?" '
---
"ג'ק זה אתה?" לואי שאל שוב לאחר כמה שניות של שקט, ליבו פעם במהירות כשהוא גמע בכבדות. אנחה נשמעה מהצד השני של הקו, "אני מניח שאין טעם להסתיר את זה יותר, כן לואי, זה אני," הוא אמר ולואי קימץ את גבותיו, עבר זמן רב מאז ששמע עליו, בחיים לא חשב שיתקל בו שוב, הייתה להם היסטוריה ביחד ולואי סירב להאמין שזה באמת הוא.
"אבל למה?" לואי שאל, הוא לא הבין למה ג'ק חזר פתאום, אחרי כל השנים האלה. מה הוא מחפש? "ובכן לואי, עבר זמן רב מאז שדיברנו, ויום אחד יצא לי לחשוב עלייך, היית מאמין שהכרנו לפני עשור? היית בסך הכל בן 17," הוא אמר כשלואי גלגל את עיניו. "למה חזרת?" "אני אסביר. כשחשבתי עלייך, נזכרתי איך דרכינו נפרדו לפני אותן כמה שנים, ותהיתי לעצמי איך אתה מסתדר. האם למדת משהו מכל מה שעברנו ביחד? האם הצלחת בחיים? א-" "אני לא חושב שזה עניינך," לואי אמר בחוסר סבלנות, לא היה לו כוח לשיחה הזאת עכשיו.
"בכל אופן. חקרתי קצת והבנתי שאתה במצב הרבה יותר טוב ממה שחשבתי. אז אני רק רוצה לומר שאני גאה בך על שהחלטת ללכת בדרך שלי, סוף סוף הבנת מהי משמעות החיים," ג'ק אמר וצחק. "ומהי משמעות החיים בשבילך?" לואי שאל ולסתו התהדקה כשהבין מי הוא בלייק ומה הוא עושה פה, זה הכל היה מתוכנן, הכל היה תכנית אחת גדולה.
"לשלוט ולהיות תמיד החזק, ברור. תמיד ידעתי שיש לך פוטנציאל להצליח, להיות כמוני," "אני לא כמוך," לואי אמר וג'ק צחק. "לואי, יקירי, זאת לא בושה. תסתכל סביבך, יש לך עסק חזק, אתה חיי באחוזה, יש לך עשרים נערים ועשרות עובדים בכל מקום, יש לך הרבה קשרים, וכל זה בגלל מה שלמדת ממני," ג'ק אמר כשזקף הכל לזכותו ולואי שתק, לא יצא לו לחשוב על כך לפני. "רציתי לבדוק אותך, לראות לאיפה הגעת, כמה השגת, והאמת, התרשמתי. אני מודה שלא חשבתי שתהיה יותר אכזרי ממני," אמר וגיחך, כל השיחה הזאת שעשעה אותו, חבל שלואי לא יכל לומר את אותו הדבר, "מה אתה רוצה ג'ק?" לואי שאל, הוא הרגיש מרומה, התבצעה תכנית שלמה מאחורי הגב שלו והוא לא ידע.
"אני רוצה לדעת איפה בלייק, הנער שלי, הוא היה צריך להיות פה כבר מזמן," אמר ולואי סובב את ראשו לאחור כשראה את בלייק ששכב על הרצפה והסתכל עליו, מחייך מבעד לכאב ולדם בשיניו. "תפסתי אותו מדבר בטלפון, לא תיארתי לעצמי שזה היית אתה מהצד השני," לואי אמר וג'ק צחק. "הכית אותו בגלל זה, נכון?" שאל ולואי שתק, מסתכל ובוחן את גופו של בלייק, את הנזק שהוא גרם לו.
"בדיוק כפי שחשבתי, אתה בדיוק כמוני," "לא, לא אתה טועה, אני לא כמוך," לואי אמר כשהרים את קולו, מסרב להקשיב לו. "אני מכיר אותך טוב מדי, תסתכל על העובדות יקירי, אתה לעולם לא תוכל להשתנות. עזרתי לך למצוא את מי שאתה באמת ואתה לא יכול לברוח מזה, אתה לא תצליח להתמודד בלי כל הכוח שיש לך בידיים," ג'ק אמר ולואי ניתק במהירות כשעצם את עיניו לפני שפקח אותן והסתכל על הטלפון שהיה בידו לפני שזרק אותו על הרצפה וניפץ אותו.
"עבדו עלייך," בלייק אמר כשחייך וצחק בשקט. לואי הסתובב אליו ולקח חבל כשקשר את ידיו מאחורי גבו ואת רגליו לפני שיצא מהחדר ונעל את הדלת, רץ לחפש את הארי כשנכנס למשרד ורץ במעלה המדרגות לקומה החמישית, "הארי?" לואי קרא כשחיפש אותו בכל הקומה והלך לחדר השינה, הארי ישב על הרצפה, גבו למיטה כשהוא נשען עלייה. "הארי," "לא, תתרחק," הארי אמר כשניגב את דמעותיו ונעמד, גורם ללואי לעצור במקומו.
"אני כל כך מצטער," "הדם שלו על הידיים שלך," הארי אמר כשלואי הביט על מפרקי כפות ידיו. "ה-הוא חיי," הוא אמר כשהתנער ממחשבותיו, אבל הארי לא התכוון לזה במובן של האמרה, הוא התכוון לזה במובן ההוא שהדם של בלייק באמת היה על הידיים של לואי. "אתה מפחיד אותי," הארי אמר בשקט כשנשך את שפתו והשפיל את מבטו.
"אני מצטער שנאלצת לראות את זה," "אתה לא מצטער שעשית את זה," הארי אמר ולואי פתח את פיו, אך מילה לא יצאה. הוא לא ידע מה לומר. "הארי הם ע-" "אני לא מצליח להבין אותך, אתה יודע? אני מנסה, אני באמת מנסה, אבל אם פגיעה באנשים גורמת לך סיפוק כלשהו אז אני לא יכול לקבל את זה," הארי אמר כששפתו התחתונה רעדה והוא עצם את עיניו, מסיט את מבטו לאחר שפקח אותן, הוא כל כך שנא וכל כך פחד מהלואי הזה, למה הוא לא יכול להעלים את הרוע הזה שיש בתוכו? את כל הכעס והאפלה ששמר בתוכו כל כך עמוק. מי יודע כמה זמן בעצם.
"אני לא רוצה להיות הבן אדם הזה יותר, תעזור לי," לואי אמר כשהארי לא היה מוכן להסתכל עליו, לא היה לו אכפת מבלייק ומכך שלואי הכה אותו, היה לו אכפת מלואי, הוא לא אהב את האלימות הזאת. "אני לא יכול לעזור לך אם אתה לא רוצה לעזור לעצמך," הארי אמר ושילב את ידיו כשקימץ את גבותיו, "אני עומד פה מולך ומבקש שתעזור לי, מעולם לא ביקשתי עזרה מאף אחד," לואי אמר כשהארי הסתכל עליו ועל ידיו, הדם של בלייק כבר התייבש, אבל הזיכרונות של מה שהארי ראה עדיין טריים.
"תעלים את זה," הארי אמר כשהתכוון לדם של בלייק, לואי הסתכל על הארי, מעביר את מבטו לכפות ידיו ושוב להארי, לא אומר דבר כשהלך במהירות לעבר חדר השירותים ושטף את ידיו, מעלים כל זכר לדם של בלייק. לאחר מכן חזר לחדר כשנעמד שוב מול הארי, אך לא התקרב, הוא לא רצה להפחיד אותו.
"מה עכשיו?" לואי שאל כשהארי הסתכל עליו ונשך את שפתו, "תבטיח לי שלעולם לא תכה שוב אף אחד," הארי אמר ולואי שתק, "לואי," הארי אמר לאחר מספר שניות כשלואי הנהן, "אני מבטיח," "מה תעשה עם בלייק?" הארי שאל כששילב את ידיו ולואי גירד בעורפו, "אני מניח שאמסור אותו לשותפים שלי," לואי אמר כשהארי זז באי נוחות, השותפים שלו. אותם שותפים שלואי מסר אליהם את שני הנערים שהכו את הארי, מי הם השותפים האלה? מה הקשר שלהם ללואי?
הארי הנהן אך לא אמר מילה, "עדיף שאני אלך להתקלח ואטפל בזה," לואי אמר כשרצה להתקרב להארי אבל עצר את עצמו כשהסתובב ויצא מהחדר.
