"תקשיבי לי!"
הקול הדרשני והגבוה עורר אותי ממחשבותיי שבהם שקעתי.
"את לא מקשיבה לי." הקול הפך עצוב. חבילת השיערות הרטובות שנאחזה בידיי נשמטה ממני.
"הממ," אני מהמהמת, ושבה להחזיק בקוקו החלקלק. "אני מקשיבה לך, מותק. אז מה קרה עם קייטי?" נאנחתי, והעברתי את המסרק הצפוף על קרקפת שיערה.
"א- או- צ'! לא כזה חזק." היא צווחת. אני מרפה משיערה ומניחה לו להתפזר סביב הכתפיים שלה. "אז קייטי ביקשה ממני היום לשחק איתי בבובות שלי. ולא הסכמתי לה, כי אבא קנה לי אותן ולא רציתי שהן יהרסו," היא מתחילה לדבר, וזה לא ייגמר בזמן הקרוב. חייכתי, והעברתי את אצבעותיי בשיערה החלק שהחל להתייבש. "את יודעת, קייטי לא יודעת לשחק בבובות. היא מושכת להן בשיער, ותמיד מוציאה את הראש מהגוף." היא גלגלה את עינייה, גורמת לי לצחוק בקול רם. מאיפה היא קיבלה את ההרגל הזה? הארי אומר שממני. אני אומרת שממנו, אבל הוא מכחיש ואומר שהוא אפילו לא יודע איך לעשות את זה. שקרן, הוא מגלגל את העיניים שלו בלי לשים לב אפילו.
"למה את צוחקת?" היא מביטה בי, נרגזת. אני מנידה בראשי, "תמשיכי לספר, אני מקשיבה."
אני קולעת את השיער החום שלה לצמה דקיקה וקצרה בזמן שהיא ממשיכה לדבר.
"אני לא רציתי שהבובות שאבא קנה לי יהרסו!" היא מביטה בי, כאילו מצפה שאני אסכים איתה. אני מהנהנת, והיא ממשיכה, "אז אמרתי לה שלא, היא לא יכולה לשחק איתי."
היא מחייכת חיוך מרוצה, כנראה מעצמה. אני צוחקת. "אבל סטפי, את יודעת שלפעמים צריך לחלוק, נכון? זה לא יפה תמיד לשמור את הדברים שלנו לעצמנו," אני אומרת תודה לאל שהארי לא שומע אותי, כי הוא לא חושב ככה.
הארי הרכושני.
חלק ממני כמובן אומר את זה רק כי אני אמא שלה, ולפעמים צריך להטיף מוסר.
"בסדר אמא, בדיוק בבוקר הבאתי לה מהמסטיק נחש שלי." היא נזכרת ומביטה בי בתוחכה, עינייה זוהרות.
"זאת הבת שלי," אני צוחקת ומרימה אותה בזרועותיי. "עכשיו הולכים לישון." אני מורידה אותה ארצה ועוזרת לה להתייצב.
"אני הולכת לישון רק אם את לוקחת אותי בידיים כמו כלה וחתן." היא מציבה לי תנאי ומשלבת את ידה.
אני נאנחת ונזהרת לא לגלגל את עיניי.
"בואי," אני נכנעת, והיא נכנסת לזרועותיי הפתוחות.
אני יוצאת מחדר האמבטיה לכיוון החדר שלה, והיא עוטפת את צווארי בידייה הקטנות.
אני נכנסת לחדר שלה ומניחה אותה בזהירות על המיטה שלה. היא כבר עוצמת את עינייה, בתהליך הירדמות. אני מחייכת וצופה בפניי המלאך שלה. אני כל כך אוהבת אותה.
YOU ARE READING
Some things never change {h.s}
Fanfiction"תסתכלי עליי." הוא פקד עליי. לאט לאט הרמתי את מבטי אל הפנים הכעוסות שלו. "את מפחדת ממני." הוא גיכח. כנראה שהבחין בעיניי הרטובות. "את," הוא התחיל לומר, ותלה בי עיניים מאשימות, "מפחדת ממני. תגידי לי, אישה יקרה, מי לוקח חלק יותר גדול בהריסת מערכת היחסי...
