"אז, הוא זיהה אותך בסוף?" אמבר שואלת, ומיישרת את הרגליים שלה מהספה אל שטח השולחן. תומאס מפהק בקולניות, והיא מלטפת את ראשו.
"הוא לא זיהה אותי כמו שאלוהים אוהב אותי. ואמבר, אני הרגע ניקיתי את השולחן הזה." אני מסננת במבט זועף.
"אני בטוחה שניקית אותו," היא מגלגלת את עינייה, ונשענת לאחור, לא מרפה את רגלייה מהשולחן. אני נאנחת בתבוסה ומשלבת את ידיי.
"מה הוא אמר על סטפני? הוא ידע שהיא הבת שלך?" היא ממשיכה לחקור, ותוך כדי מעבירה את אצבעותייה בין שיערות הפרווה הלבנות של תומאס.
"בסופו של דבר הוא זיהה אותה, את יודעת. הלוואי שהיא לא הייתה כל כך דומה לו," אני נאנחת בתסכול ותופסת נקודת אוויר בעיניי. אני בוהה עד שאמבר מנערת אותי מהמחשבות שלי.
"הוא נשאר חתיך?" היא זוקפת את הגבה שלה בחיוך מרמז.
"את לא רצינית." אני מנידה בראשי, ושולחת לה מבט חסר אמון.
"כן, אני מתכוונת, הוא היה בסדר. הוא די השתנה." אני עונה על השאלה שלה בכל זאת, ונזכרת במראה שלו. הוא התבגר יותר, ובעיקר השתפר במראה החיצוני שלו. אם פעם הוא היה נראה כמו ילד, עכשיו הוא בהחלט זוכה לתואר של גבר.
"את אמורה לדעת יותר ממני, את למדת איתו בתיכון בשנה האחרונה שלו." אני מנסה להתפטר מהחיוב לדבר עליו ומעבירה אותו לאמבר.
"לא למדתי איתו בשנה האחרונה שלו, הוא עבר תיכון כשאת נשרת בגלל ההריון. ממש זוג תואמים," היא מרימה את הגבות שלה בתוספת החיוך המעצבן והמוכר.
"תפסיקי לחשוב על זה! אני בטוחה שהוא נמצא בזוגיות. חוץ מזה, אף אחד לא ירצה להיות עם מישהי שבעלה נטש אותה עם ילדה בת 5. קרוב לוודאי שזה סיוט של כל גבר." אני משתמשת במצב הנוכחי שלי כדי להבהיר את המציאות הכואבת לאמבר.
"ואת כרגע נתת לי סיבה מידית ומפורטת. כבר חשבת על זה, אה?" היא שוב מתגרה בי.
אני לוקחת את הכרית שסמוכה אליי וזורקת אותה על אמבר.
היא מגחכת, ותופסת את הכרית.
"זה כאילו אלוהים שונא אותי. למה יש לי חיים כל כך דפוקים?" אני פולטת אנחת תסכול ודופקת את היד שלי בראשי.
"אין לך חיים דפוקים, גוון. את פשוט לא תופסת את הדברים הטובים שיש בחיים שלך. תמצאי לי עוד מערכת יחסים של אמא ובת כמו שיש לך ולסטפני." בזמן שהיא מנסה לגרום לי לקחת את הצדדים הטובים, אני רואה את זה כאילו היא מנסה לשכנע את עצמה ולא רק אותי. ככה אני תמיד אראה את זה, כי זאת ההרגשה הנוכחית שלי. ולא משנה כמה אאחל לעצמי שהיא תשתנה, אני לא חושבת שזה יקרה.
"תמצאי לי עוד מערכת יחסים דפוקה כמו שהייתה לי עם הארי." אני ממלמלת כנגד האמירה הקודמת שלה.
YOU ARE READING
Some things never change {h.s}
Fanfiction"תסתכלי עליי." הוא פקד עליי. לאט לאט הרמתי את מבטי אל הפנים הכעוסות שלו. "את מפחדת ממני." הוא גיכח. כנראה שהבחין בעיניי הרטובות. "את," הוא התחיל לומר, ותלה בי עיניים מאשימות, "מפחדת ממני. תגידי לי, אישה יקרה, מי לוקח חלק יותר גדול בהריסת מערכת היחסי...
