פרק 2-ג׳ייסון:

0 0 0
                                    

פאק מתפוצץ לי המוח, קמתי מהמיטה וראיתי מישהי שוכבת לידי.
וודפאק?!

״קומי״ אמרתי לה והתלבשתי כי ראיתי שאני עירום.

״בוקר טוב גם לך״ היא אמרה בחיוך פלרטטני.
פאק מה נראה לה שהיא עושה? זה ידוע שלא נשארים לישון אצלי אחרי סקס.

״מה את עושה פה?״ שאלתי וניסיתי לשמור על איפוק.

״עשינו סקס ונרדמתי קורה״ היא אמרה בתמימות וניסיתי להיזכר איך קוראים לה.

״בסדר, לכי״ אמרתי לה בכעס אבל עדיין שמרתי על איפוק.

״בוא נזדיין קצת״ היא אמרה בפלרטטנות, פאק מתפוצץ לי המוח.

״אין לי זין לזה עכשיו, להתראות מיני״ אמרתי לה כי נזכרתי מה השם שלה.

״זה מילי דביל״ היא אמרה בעצבים והתלבשה.

״בסדר ממש לא אכפת לי״ אמרתי לה בשעמום ופתחתי לה את הדלת.

״מניאק״ היא אמרה ויצאה מהדלת, טרקתי אותה מאחוריה זה ממש על הזין שלי שהיא נפגעה וזה ממש על הזין שלי מה היא חושבת עליי.

נכנסתי להתקלח כי הייתי מסריח מאלכוהול וכאב לי הראש, פאק שתיתי כמו חולה אתמול הכל בגלל המזדיין הזה.

התלבשתי מהר וירדתי למטה, כמו תמיד הבית היה ריק.
הלכתי למטבח לאכול משהו לפני הלימודים ואז שמעתי את הדלת נטרקת, וודפאק מי נמצא פה?
אבא ואמא לא בארץ הם נסעו, אז מי זה יכול להיות?

״ג׳ייסון איפה אתה?״ שמעתי את אבא שואל, חרא הם חזרו.

״אני במטבח״ אמרתי חזרה וקיוויתי שהוא לא יבוא הנה.

״למה תמיד שאני רואה אותך אתה אוכל?״ אבא שאל בקור.

״שלום גם לך אבא, אני בסדר תודה, כן היה לי אחלה כשלא הייתם פה במשך חודש הסתדרתי טוב״ אמרתי בציניות וכבשתי את הדחף לדפוק לו פצצה לפנים בגלל הערה שלו על האוכל.

״זה ממש לא מעניין אותי ואתה יודע את זה, תפסיק לאכול עכשיו ושב אני צריך לדבר איתך״ הוא אמר במבט זועף.

״פאק אני ממש לא מתכוון להפסיק לאכול אני רעב״ אמרתי לו בכעס.

״תשמור על הפה שלך חצוף ותעשה מה שאמרתי״ אבא אמר ונתן לי סטירה.
פאקקקק אני רוצה לפוצץ אותו אבל אין לי זין לזה עכשיו.

״מה רצית?״ שאלתי באיפוק והנחתי את הכריך שאכלתי, אני פאקינג לא מאמין שאני נותן למזדיין הזה להגיד לי מה לעשות.

״אנחנו מאמצים ילדה, מחר היא באה הנה והיא תישן בחדר מולך״ אבא אמר בקור, מה לעזאזל?!

״וודפאק אבא? מה קשור לאמץ ילדה עכשיו?״ שאלתי והרגשתי שהעצבים מטפסים לי בגרון.

״תשמור על הפה שלך״ הוא אמר בעצבים.

״תגיד אתה רציני איתי?! אליי אין לך זמן אז לגדל פה עוד ילדה אתה שפוי?״ שאלתי עצבני יותר.

אנחנוWhere stories live. Discover now