פרק 2-ליאו:

1 0 0
                                    

כבר היה חושך וחזרתי חזרה הביתה, הייתי צריך לקחת בגדים למחר ואת המברשת שיניים שלי.
הרגשתי שאני גמור מת ועצרתי לשכב רגע על המיטה לנוח, לא להירדם ליאו!
רק לשכב במיטה, אני אשאר ער רק אשכב במיטה.

התעוררתי בבהלה כי הרגשתי מישהו תופס לי בזין ועולה עליי, פאק לא פאק לא פאק לא אני לא מאמין נרדמתי.
הסתכלתי בשעון קיר שהיה לי בחדר וראיתי שישנתי בסך הכל 2 דקות, איזה זין.

״פאק קומי ממני״ אמרתי לאמא שהמשיכה להחזיק לי בזין שעדיין בג׳ינס שלי.

״תגיד אתה באמת לא מרגיש כלום שאני עושה לך את זה? זה לא מחרמן אותך?״ היא שאלה אותי וראיתי שהיא מסטולה, שיט איך הרשיתי לעצמי להירדם פה ועוד בשעות האלו?

״לא, תרדי ממני״ אמרתי לה והקשחתי את הלסת שוב.
ליאו תירגע היא אמא שלך אתה לא יכול לפגוע בה.

״וכשאני עושה את זה?״ היא שאלה ודחפה את עצמה על הזין שלי ואז גנחה, הרגשתי שעולה לי להקיא.
מה היא חושבת שהיא עושה?

״די לא קומי ממני״ אמרתי לה עצבני וניסיתי לשמור על איפוק.

״חכה אני בטוחה שתרגיש״ היא אמרה בצרידות והמשיכה לזוז עליי, היא זזה קדימה ואחורה, קדימה ואחורה ולא הפסיקה לגנוח מעונג.
הייתי קפוא, אמא שלי פאקינג מזיינת אותי על יבש עכשיו.

״די תעצרי, אני מתחנן שתעצרי״ אמרתי לה הפעם בקול שבור, הרגשתי שאני עומד למות.

״לא״ היא אמרה בגניחה והמשיכה לזוז עוד ועוד בלי לעצור, אני לא מאמין שזה פאקינג קורה לי.

״ליאו..״ היא גנחה וגמרה עליי, המכנס שלי היה מלא בנוזלים שלה והרגשתי דוחה.
הרגשתי מחולל וריק, רציתי למות.

״ביי ליאו נתראה פעם הבאה״ אמא אמרה וקרצה ואז יצאה מהחדר.

הרגשתי שעולה לי להקיא ורצתי לשירותים, התחלתי להקיא כמו פסיכי ולא הצלחתי להוציא מהראש שלי את הקולות עונג של אמא על הגוף שלי.
לא רציתי להישאר פה יותר אז אפילו לא התקלחתי רק החלפתי את הג׳ינס שהיה ספוג בנוזלים שלה.
זרקתי אותו לפח והלכתי לספסל הקבוע שלי.

״דילן מה אתה עושה פה?״ שאלתי את דילן שראיתי ששכב על הספסל שלי.

״ליאו?״ הוא שאל במעורפל.

״כן, דילן מה אתה עושה פה?״ שאלתי שוב, פאק בגלל זה הוא בא אליי? הוא חיפש מקום לישון בו?
מצד אחד אני מצטער שהוא הלך בלי שיכולתי לעזור לו מצד שני אני שמח כי לא הייתי צריך למצוא תירוץ מפגר כדי להגיד לו שהוא לא יכול לישון אצלי, אני לא יכול להכניס את דילן לחרא שלי.

״ישן ואתה?״ הוא שאל אותי.

״גם״ אמרתי לו ונשכבתי על המדרכה.

״מה קרה?״ הוא שאל אותי בדאגה.

״עזוב לא משנה״ אמרתי ועצמתי עיניים אבל רק ראיתי את אמא מול הפנים שלי.

אנחנוWhere stories live. Discover now