פרק 4-ברנדון:

0 0 0
                                    

ראיתי את חברה של סטלה נכנסת לחדר של טניה יחד איתה ולא נראה שהיא ממש שמה לב שאני פה.
הן דיברו ביניהן בחדר וחיכיתי שהן יסיימו, הרגשתי חסר סבלנות ורציתי כבר ללכת לחדר שלי.

״היי גבר אתה החדש נכון?״ שמעתי מישהו שואל ומתיישב לידי.

״כן״ אמרתי בקור.

״אני אדם נעים להכיר״ הוא אמר לי עם חיוך.

״ברנדון״ אמרתי לו חזרה.

״אתה לא מדבר הרבה אה?״ הוא שאל עם חיוך.

״לא״ אמרתי לו בקור.

״בסדר בכל מקרה יש היום מסיבה ביער תבוא״ הוא אמר לי עם חיוך.

״תודה אני אבוא״ אמרתי לו.

״יופי, גבר אם אתה צריך משהו תגיד לא נראה לי שיזיק לך איזה חבר כאן״ הוא אמר בחיוך דואג.

״כן תודה אני מעריך את זה״ אמרתי לו בכנות והרגשתי קצת יותר טוב.

״טוב אז נתראה במסיבה״ הוא אמר לי, הרמתי את היד שלי מסמן ביי והוא הלך.

״בוא נלך לחדר שלך״ טניה אמרה, לא שמתי לב שהן סיימו לדבר.
קמתי מהמקום שלי ולא אמרתי כלום והתחלנו ללכת.

״חמוד אני יודעת שקשה לך אבל אני פה אם אתה צריך משהו בסדר?״ היא שאלה אותי בדאגה בכניסה לאיזה חדר.

״תודה״ אמרתי לה בקור אבל הערכתי את הדאגה שלה.
היא פתחה את הדלת של החדר ונכנסנו לבפנים.
היו בחדר 2 מיטות יחיד ו2 ארונות היה שולחן אחד באמצע יחד עם 2 כיסאות והייתה עוד דלת בחדר.
היא הייתה פתוחה וראיתי שזה שירותים ומקלחת, החדר היה נחמד בסך הכל דומה למה שהיה לי בבית רק שעכשיו הכל היה כפול.

״תפרוק את הדברים שלך ותנוח קצת בסדר?״ היא שאלה.

״כן תודה״ אמרתי לה והיא יצאה מהחדר.

התיישבתי על המיטה והרגשתי אבוד אני לא מבין איך החיים שלי השתנו מקצה לקצה בפחות מ-48 שעות?
פאק אני נשבע שאני אהרוג את האבא המזדיין הזה יום אחד.

לקחתי את התיק שלי והוצאתי את הבגדים שלי, שמתי אותם בארון וראיתי שיש שם תלבושת אחידה כמו שהיה לכולם פה.
החולצה הייתה לבנה עם מכנס בצבע שחור ועניבה אדומה, מי פאקינג שם עניבה היום? היה גם ג׳קט תואם בצבע שחור אבל חם פיצוצים אז על הזין שלי אני לא שם את זה.

המשכתי להוציא את החפצים שלי ועצרתי כשראיתי את הסכין, נזכרתי בסטיבן המזדיין הזה ועלה לי עצבים פאק אני מקווה שלא יקרה כאן כלום אני לא יכול לסכן פה את כולם אבל פאקינג אין לי ברירה זה או להיות פה או להיות רחוק מאמא ואני לא יכול לעשות את זה גם ככה היא מתה באשמתי.

הוצאתי גם את התמונה שלי ושל אמא, בתמונה אמא חייכה חיוך גדול ומאושר ואני הסתכלתי במבט קר וזועף אני זוכר את היום הזה אני יודע ששידרתי שם קור אבל היה לי כיף.
אמא ואני נסענו מהבית ליומיים והתרחקנו מאבא המזדיין אבל אז כשחזרנו אבא חטף עצבים, נעלתי את אמא בחדר שלה ורבתי איתו מכות פאק עד היום יש לי צלקת בגלל הסכין המזדיינת שהוא תקע לי בגב.
הנחתי את התמונה בצורה יפה על השידה והרגשתי צביטה כשראיתי את אמא מחייכת אליי.

אנחנוWhere stories live. Discover now