המשכתי לשבת עם ליאם עוד קצת והאמת שהוא ממש נחמד, קבענו לצאת יום אחרי הטיול בערב וללכת לאיזה פארק.
הגיע הזמן להעיף את אליוט מהמשבצת של הבן זוג היחידי שהיה לי, כי בכנות הוא לא ראוי למקום הזה.
אחרי שהוא הלך לא הצלחתי לחזור לישון ונשארתי לשבת שם על הקיר, חשבתי על איך שליאו בחן אותי כשראה שאני בלי חולצה והרגשתי חום מוזר בלב שבחיים לא הרגשתי.
מה פאקינג קורה פה?!
כשהגיעה הזריחה חזרתי לחדר שלי, ניסיתי לשים קצת את הראש לנוח אבל לא הצלחתי כי הוא ישב שם, הוא ישב במיטה מולי והסתכל עליי עם החיוך הרגיל שלו.
קמתי מהמיטה והתארגנתי לקראת היום ואז יצאתי לכיוון החדר אוכל.
ראיתי את כל החבורה עומדת ליד סטפני והרגשתי לחץ מוזר בחזה, למה שהם יהיו עם סטפני?
ממה שראיתי סטפני היא בהחלט לא בחורה נעימה ממש לא מתאים להם להתחבר עם ילדה כזאת, זה לא מי שהם.
מה גם שאני זוכר שפעם סטפני הייתה מאמללת לסופיה את החיים, היא תמיד הייתה באה ומספרת לי דברים שהיא עשתה לה ותמיד ניסיתי לשמור על איפוק.
״מה קורה פה?״ שאלתי אותם כשהגעתי והסתכלתי על ליאו מבולבל, הידיים רעדו לו כמו אתמול רק הפעם בהרבה יותר גרוע ונראה שהוא ניסה לנשום נורמלי.
הסתכלתי לכיוון שהוא הביט בו וראיתי את דילן כורע ברך ליד סופיה שדיממה בגלל שהיה לה מוט מברזל תקוע בבטן.
״פאק סופ מה זה?״ שאלתי אותה בדאגה וכרעתי ברך לידה וליד דילן.
״דרו היא דחפה אותי על הגדר״ היא אמרה בוכה והצביעה על סטפני, הרגשתי עצבני בטירוף ופאק אם היא לא הייתה תלמידה שלי יכול להיות שהייתי מרשה לעצמי להגיב בצורה גרועה אבל לא יכולתי.
״סטפני אני נשבע שאת עומדת להצטער על זה״ אמרתי לה בכעס וראיתי את החרדה שהייתה לה בעיניים.
״לא נו זה היה בטעות״ היא אמרה בפחד, זה שאני הרכז שכבה ממש לא עבד לטובתה כרגע להפך הוא עבד לרעתה ונראה שהיא הבינה את זה כי היא הסתכלה עליי באימה.
״אל תשקרי לי, עופי מכאן עכשיו אני אדבר איתך אחרי זה״ אמרתי לה בכעס והיא הנהנה והלכה.
״פאק משוגעת קטנה יהיה בסדר״ דילן אמר לה וליטף לה את השיער ובכך הוא הוציא אותי מהכעס שהייתי בו, אטפל בסטפני אחר כך.
היא הנהנה לדילן ונתנה לו נשיקה קטנה על השפתיים ונראתה רגועה קצת יותר, פאק יכול להיות שהם סוף סוף הוציאו את הראש מהתחת?
״סופ אני הולך להוציא את הברזל הזה עכשיו, זה יכאב קצת אבל תחזיקי בדילן בסדר?״ אמרתי לה בדאגה אחרי שחזרתי לכרוע ברך לידה.
״בסדר״ היא אמרה בוכה ודילן שילב את הידיים שלהם אחד בשנייה.
״שלוש ארבע ו..״ אמרתי לה לאט ובסבלנות ואז התחלתי להוציא את הברזל ממנה.
המראה הזה הזכיר לי דברים שניסיתי לשכוח וניסיתי לקחת אוויר ולהתרכז בלעזור לסופיה.
YOU ARE READING
אנחנו
Romanceהם חבורה של בני נוער, חלקם עשירים חלקם פחות אבל כולם אבודים ולכולם יש סיפור אחר. מה יקרה כשההורים של ג׳ייסון יאמצו את לילה? מה יקרה כשלבית היתומים יגיע ברנדון הקר אל סטלה החמימה והמשוגעת שלא סובלת אותו? מה יקרה כשדילן ירגיש לסופיה רגשות שהוא לא אמור...
