פרק 12-דרו:

1 0 0
                                    

עליתי לאוטובוס של הטיול וראיתי את דילן יושב לבד, הרבה זמן לא דיברתי איתו אז החלטתי ללכת אליו.

״דילן מה שלומך?״ שאלתי אותו.

״הכל טוב דרו, פאק אני עדיין לא מאמין שאתה פה״ הוא אמר לי עם חיוך.

״פאק גם אני לא״ אמרתי לו חזרה עם חיוך, כל כך טוב להיות בבית.

״דרו אתה עכשיו הרכז השכבתי שלנו אתה לא אמור לקלל״ הוא אמר לי וצחק.

״דילן זה על הזין שלי איזה מן רכז שכבה אני אהיה אם אני לא אהיה כנה איתכם?״ שאלתי אותו עם חיוך מתגרה, אבל הייתי רציני כשאני הייתי בתיכון הזה היה לי רכז שכבה שליקק לכולם את התחת והיה צבוע זה עיצבן את כולם ואף אחד לא סבל אותו.

״פאק אתה דפוק״ הוא אמר וצחק.

״תודה הרבה אמרו את זה״ אמרתי עם חיוך.

״פאק זוז דילן אני גמור״ ליאו אמר והתיישב ליד דילן, הוא שם ראש על המושב לפניו ועצם עיניים.

״ליאו הכל בסדר?״ שאלתי אותו בדאגה.

״כן הכל טוב סתם אני עייף״ ליאו אמר לי ואז הרים את המבט שלו, פאק הוא נראה גמור לגמרי כאילו הוא עומד לקרוס פה או משהו.

״ליאו מה קורה? דבר איתי מה יש?״ שאלתי אותו בדאגה, מה קרה לליאו שהשארתי מאחור כשעזבתי?

״אין כלום דרו״ ליאו אמר לי והחזיר את הראש שלו למושב ממול.

״ליאו״ אמרתי לו בקול חלש, שידבר איתי שיסביר לי מה קורה אני אעזור לו.

״פאק דרו אני שמח שחזרת אבל פאקינג שחרר אותי אמרתי שהכל בסדר״ ליאו אמר לי בכעס.

״בסדר אם זה מה שאתה רוצה..״ אמרתי לו בכניעה, הפעם רק הפעם אני עוזב את זה כי הוא נראה מותש אבל אני אגלה מה עובר עליו.

״כן זה פאקינג מה שאני רוצה״ ליאו אמר לי והסתכל לי בעיניים, העיניים שלו כאלה עצובות הן ריקות ועייפות זה לא אותן עיניים שהיו לליאו שהשארתי מאחור.

״אני אלך עכשיו״ אמרתי והלכתי משם בלי לחכות לתגובה שלהם.
כל המצב הזה כבר מתחיל לעלות לי על העצבים משהו עובר על ליאו אבל ממה שראיתי אף אחד לא יודע מה אפילו לא החברים הכי טובים שלו אין מצב שאני משאיר אותו ככה אני הולך לגלות מה קורה איתו גם אם ליאו ירצה להרוג אותי זה לא מזיז לי.

*

סיימנו את המסלול הזה והלכנו לאכסניה, הלכתי לחדר אוכל וראיתי את ליאו יושב יחד עם ג׳ייסון ודילן, משום מה לילה וסופיה לא ישבו איתם.
רציתי ללכת לשבת איתם אבל אני לא יכול בגלל שאני איש צוות אני צריך לשבת איתם.
ראיתי את ליאו אוכל כמו בהמה כאילו הוא מורעב וזה הדאיג אותי למה הוא מתנהג ככה?
התיישבתי מול החובש ככה שהייתי עם הגב לחברים שלי והתחלתי לאכול גם.

אנחנוWhere stories live. Discover now