ישבתי בכיתה בלחץ וחיכיתי שלילה תחזור, יש לי תחושה לא טובה.
למה שטניה תקרא לה לחדר שלה? אופ אני בלחץ.
היידים התחילו לרעוד לי והנשימה שלי הייתה כבדה עליי.
סטלה תנשמי הכל בסדר תחכי שלילה תחזור.
״מה היא רצתה?״ שאלתי בדאגה אחרי שלילה התיישבה לידי.
״מישהו רוצה לאמץ אותי״ היא אמרה בחיוך.
״וואו איזה יופי, אני כל כך שמחה בשבילך״ אמרתי בחיוך ענק אבל לא יכולתי להתכחש לתחושה הרעה שישבה לי בחזה.
לילה עוזבת אותי? מה אעשה בלעדיה?
״תודה סטל״ היא אמרה בחיוך.
אני אוהבת את לילה מאוד, הכרתי אותה עוד שרק הגעתי הנה הייתי אז בת 8 והיא כבר הייתה פה כמעט שנתיים.
בהתחלה הייתי ממש עצבנית וסגורה בקושי היה אפשר לדבר איתי.
רציתי לחזור הביתה אבל לא יכולתי.
אבל אז שובצנו יחד בחדר ולילה לא ויתרה וניסתה להכיר אותי, הרגשתי טוב איתה ונפתחתי אליה.
האמת אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיה.
״סטלה אנחנו עדיין נשמור על קשר נכון?״ לילה שאלה בדאגה.
״כן ברור אמרתי לך את תקועה איתי עד המוות״ אמרתי בחיוך וקרצתי, קיוויתי שזה באמת יקרה.
נראה שלילה הרגישה הקלה והיא חייכה אליי חזרה.
״בוקר טוב תלמידים״ המורה אמרה כשנכנסה לכיתה וכולם נעמדו מתוך כבוד.
״שבו בבקשה, תלמידים אני רוצה שתכירו את הילד החדש
קוראים לו ברנדון אז תקבלו אותו יפה בבקשה״ המורה אמרה והחוותה על התלמיד שעמד לידה.
אלוהים הוא היה יפיפה, הוא היה גבוה מאוד וראו שיש לו שרירים מטורפים מתחת לחולצה, היה לו כובע על הראש כאילו ניסה להסתיר את עצמו אבל ראו שיש לו שיער בצבע חום, העיניים שלו היו שחורות ואפלות והיה בהם משהו עצוב ובודד, הוא הסתכל על כל הכיתה כאילו זה ממש לא מעניין אותו מה שקורה כאן והיה נראה שהוא מת לעוף מכאן.
הוא מזכיר לי את עצמי כשהגעתי הנה.
״ברנדון שב שם בבקשה״ המורה אמרה לו וסימנה על שולחן מלפנינו, התרגשתי ממש אני אוהבת להכיר אנשים חדשים וסוף סוף יש כאן מישהו שנראה טוב.
״היי״ אמרתי לו בחיוך אבל הוא הסתכל עליי בזעף.
״מה את רוצה?״ הוא אמר בקור וראיתי שיש לו 2 גומות עמוקות.
״כלום, פשוט אתה ילד חדש כאן אז נעים להכיר אני סטלה״ אמרתי בחיוך והושטתי יד ללחיצה, הגישה הזאת שלו לא מפריעה לי אני מבינה אותו גם אני הייתי ככה.
״ממש לא אכפת לי״ הוא אמר והסתכל על היד שלי בכעס כאילו אני מצורעת או משהו.
האמת כבר התחלתי להתעצבן לא בגלל הגישה שלו אלא בגלל המבט הסולד שלו ממני כאילו אני סתם.
״וואו אתה מניאק״ אמרתי בעצבים והחזרתי את היד שלי.
״תודה״ הוא אמר בכעס והסתכל לי בעיניים במבט עצבני, ממש לא נרתעתי מזה עברתי דברים הרבה יותר גרועים מאשר מישהו כזה שחושב שהוא מפחיד.
החזרתי לו מבט והסתכלתי עליו באותה דרך.
הוא שבר את המבט והניד בראשו ואז חזר להסתכל על המורה והרגשתי גאווה בעצמי על זה שהוא נשבר ראשון.
YOU ARE READING
אנחנו
Romanceהם חבורה של בני נוער, חלקם עשירים חלקם פחות אבל כולם אבודים ולכולם יש סיפור אחר. מה יקרה כשההורים של ג׳ייסון יאמצו את לילה? מה יקרה כשלבית היתומים יגיע ברנדון הקר אל סטלה החמימה והמשוגעת שלא סובלת אותו? מה יקרה כשדילן ירגיש לסופיה רגשות שהוא לא אמור...
