פרק 16-דרו:

1 0 0
                                    

אחרי הטיול חזרתי הביתה וניסיתי ללכת לישון, אבל לא הצלחתי משום מה לא הצלחתי.
ראיתי אותו בכל מקום.
ראיתי אותו כשהתקלחתי, ראיתי אותו כשישבתי לאכול, ראיתי אותו במיטה שלי כשניסיתי לישון, ראיתי אותו בחוץ וראיתי אותו בגג הוא היה בכל מקום שניסיתי ללכת אליו וכמו תמיד הוא היה עם חיוך זחוח ומתגרה.

הגיע הבוקר והבנתי שאני צריך ללכת לעבודה, שתיתי כוס של קפה שחור כדי להתעורר אבל זה לא עזר.
לקחתי את המפתח לרכב שלי ויצאתי מהבית, ג׳ייסון ולילה יצאו כבר בגלל שסטלה וברנדון עברו היום לבית ספר שלהם אז הם רוצים לפגוש אותם מה גם שהתחלתי את העבודה שלי ב9 והם מתחילים ללמוד ב8.

הגעתי לבית ספר וראיתי את כולם עומדים ליד הלוקרים וניגשתי אליהם, כולם היו זוגות זוגות על הלוקרים וליאו עמד מולם לבד.

״מה קורה כאן?״ שאלתי עם חיוך, כיף לי לראות את החברים שלי ככה אבל יש בי חלק מגעיל שמרגיש סוג של קנאה מעצבנת.

״ליאו מקנא שהוא לבד״ דילן אמר וסיבב את סופיה כך שהיא הייתה עם הפנים אליו, כל הבנים עשו כמוהו ועכשיו כולם הסתכלו על ליאו.
הוא מרגיש בנוח עם זה?

״באמת ליאו?״ שאלתי עם חיוך, יכול להיות שליאו סוף סוף סיים עם הדעה הדפוקה של לא עושה מערכות יחסים?
למה אני מקווה שהוא יגיד שכן?

״פאק ממש לא, הדפוקים האלה לא קולטים שאני לא בעד מערכות יחסים אבל הם מנסים לדחוף לי בכוח״ הוא אמר בסוג של כעס לא אמיתי והרגשתי אכזבה קצת.
למה אני מתאכזב? ליאו הוא כמו אחי הקטן והוא רואה אותי בתור אחיו הגדול, אבל פאק משהו בי לא רוצה שהוא יראה אותי ככה וחלק אחר בי לא יודע איך אני רוצה שהוא יראה אותי.

״אה״ אמרתי בטון מאוכזב קצת וקיוויתי שאף אחד לא קלט את זה.

״טוב כיף לראות אתכם מאושרים ככה אבל אני חייב ללכת, נתראה״ אמרתי עם חיוך והלכתי, אני גמור ויש לי שעתיים חלון עכשיו כי המנהלת רצתה שאסתכל בתיקים של כמה תלמידים ביניהם ליאו אבל כבר עשיתי את זה ביום הראשון שלי.
למזלי היא לא יודעת את זה אז אוכל ללכת לישון בספה שיש בחדר שלי.

נכנסתי לחדר ונעלתי את הדלת כדי שאף אחד לא ייכנס ויראה אותי ישן, נשכבתי על הספה והייתי בטלפון שלי.

׳היי חתיך, יוצאים היום?׳ ליאם שלח לי בהודעה.

׳היי, כן מחכה לפגוש אותך (:׳ שלחתי לו חזרה.

׳גם אני (;׳ הוא שלח ויצאתי מההודעה, ליאם חמוד אבל אני לא יודע אם זה מי שאני רוצה.

האצבע שלי נדדה על שיחה שלא ראיתי שנים והחלטתי להיכנס, קראתי את כל ההודעות שאבא כתב לי ביום שהכל התפוצץ לי בפנים והרגשתי בחילה.
שמתי זרוע על הפנים כדי למחוק את כל הזיכרונות המגעילים האלה ולבסוף העייפות ניצחה אותי ונרדמתי תוך שניה.

אנחנוWhere stories live. Discover now