פרק 23-דרו:

2 0 0
                                    

אני לא מאמין שנרדמתי ולא היו לי סיוטים, אפילו לא פעם אחת.
כשישנתי ליד ליאו הרגשתי מוגן ובבית ומעולם לא הרגשתי ככה.
משהו בליאו שונה, הוא אחר ולא מה שאני רגיל ואני לא מבין כבר כלום.
הכל מעורפל לי לגמרי.

״פאק ליאו מה זה החרא הזה?! אני הולך להרוג אותם אני פאקינג הולך להרוג אותם, אני מצטער ליאו זה לא הגיע לך.
בגלל זה אתה נגד מערכות יחסים? בגללם?״ אמרתי לו בעצב וכעס ושאלתי ברכות.
פאק אני נשבע שההורים שלו הולכים למות, פאק אני נשבע שזה הולך לקרות גם אם זה הדבר האחרון שאעשה.

״תודה דרו אני מרגיש טוב עם זה שסיפרתי לך את זה וכן כן בגללם, אני לא יכול זה מלחיץ אותי זה גורם לי להרגיש לא בנוח אבל לאחרונה הדעה הזאת קצת מטשטשת לי״ הוא אמר לי בכנות, מטשטשת לו?

״היא מטשטשת לך?״ שאלתי מבולבל.

״כן אני לא יודע משום מה כל מה שחשבתי לפני מעורפל לי לגמרי״ הוא אמר בכנות והרגשתי תחושה של תקווה בלב שאולי כן יוכל לקרות משהו ביני לבין ליאו.
אבל אני יודע שאני לא יכול, ליאו הוא תלמיד שלי, הוא החבר הכי טוב של ג׳ייסון ואני לא רוצה שהוא יכעס עלינו, הוא קטין והוא רואה אותי רק בתור אחיו הגדול.

״ליאו אני יכול לשאול למה פוצצת את הרכז הקודם?״ שאלתי אותו ברכות.

״דרו אל תדאג אני בחיים לא אפוצץ אותך אם זה הפחד שלך״ הוא אמר עם חיוך גדול וקרץ לי.
פאק הוא באמת עשה את זה עכשיו? אני מרגיש שהלב שלי דופק ואין לי מושג למה, פאק מה קורה לי?

״ליאו אתה מוזמן לנסות נראה לאן זה יוביל״ אמרתי לו עם חיוך וקרצתי חזרה, הוא הסתכל עליי מוזר וחייך שוב.

״היו לי שעות פרטניות עם הרכז הקודם, הוא היה לקקן תחת והתחנף לכולם וזה חרפן לי את המוח אבל התעלמתי וזרמתי עם השעות האישיות האלו כי המנהלת הבטיחה לי שהיא תשפר לי את הציונים עם זה.
הוא ניסה לדבר איתי אבל לא היה לי סבלנות לדבר איתו, כל פעם ששמעתי אותו מדבר ניסיתי לשמור על איפוק לא להרוג אותו.
אבל אז הוא גילה כמו כולם שאני הומו ומסתבר שהבן זונה הומופוב ומשום מה זה לא הפתיע אותי הוא היה חתיכת חרא.
ופאק סתמתי תפה ושמרתי על איפוק למרות שהוא ירד עליי ועל הומואים אבל אז הוא האשים אותי שההורים שלי רבים ככה ושהם יורדים עליי אין לי מושג איך הוא ידע את זה בכלל אבל פאק כשהוא הוציא את המילים האלו מהפה שלו איבדתי כל תחושת איפוק מזדיינת שהייתה לי וראיתי שחור, הידיים התחילו לרעוד לי כמו שתמיד קורה לי כשאני עצבני וניסיתי לנשום אבל הוא המשיך והמשיך לדבר על כמה שזה אשמתי ולא יכולתי יותר ראיתי רק את אבא ואמא מול העיניים שלי והתחלתי להרביץ לו של החיים.
הרבצתי לו בלי הכרה, לא ראיתי אותו בכלל מבחינתי אבא היה מתחתיי ולא הרכז המזדיין הזה.
אבל אז המנהלת נכנסה והיא קראה לדילן וג׳ייס שיורידו אותי ממני, בהתחלה הם לא הצליחו כי הייתי בטראנס שלי אבל אז שמעתי אותם צועקים את השם שלי והתעוררתי כזה.
הסתכלתי על הרכז והוא היה מפוצץ בדם ופצעים, הוא היה חסר הכרה והנשימה שלו הייתה חלשה חשבתי שהוא עומד למות אבל משום מה זה לא הזיז לי אני יודע שזה דוחה להגיד את זה אבל זה לא הזיז לי, הירידות שלו נמאסו עליי והוא הזכיר לי את אבא ואמא.
אחרי שזה קרה המנהלת אמרה לי שאין לה ברירה והיא צריכה לסלק אותי מהבית ספר וחשבתי שאני עומד למות אבל אז הסברתי לה מה הוא אמר לי ודילן וג׳ייסון שיקרו לה שהוא ירד עליהם גם בנקודות אישיות וסופיה שיקרה לה שהוא זרק לה הערות מיניות אז לא הייתה לה ברירה והיא העיפה אותו.
היא השעתה אותי לשבוע ואמרה שזה לא יקרה יותר״ הוא הסביר לי והרגשתי עצבני פיצוצים.

״בן זונה, בן של פאקינג זונה״ אמרתי בכעס והוא חייך כמו דביל.

״מה אתה מחייך דביל?״ שאלתי וחייכתי גם.

״סתם התגובה שלך חמודה״ הוא אמר עדיין מחייך, פאק נראה לי שאני מרגיש משהו לליאו וזה לא טוב, זה פאקינג לא טוב.

״דביל״ אמרתי לו וצחקתי והוא הסתכל עליי וצחק גם.

״ומה עם הילד ההוא?״ שאלתי אותו.

״איזה ילד?״ הוא שאל מבולבל.

״הילד שפוצצת והיה בבית חולים״ הסברתי לו.

״גם זה היה כתוב בתיק האישי שלי?״ הוא שאל וצחק.

״כן״ הסברתי לו עם חיוך.

״אופס״ הוא אמר כמו אידיוט וצחקתי, ליאו באמת סתום אבל הוא ילד טוב אז אני יודע שיש לכך סיבה מוצדקת.

״הבן זונה רצה שנלך להזדיין, אמרתי לו שלא מתאים ושלא מתחשק לי ואז הוא ניסה לנשק אותי.
דחפתי אותו בכוח ואמרתי לו שלא אבל הוא התעקש והתחלתי להתעצבן והידיים רעדו לי והראייה השחירה לי כמו תמיד.
אמרתי לו לעוף כי פחדתי לפגוע בו, ידעתי שאני לא יכול להסתכן בעוד מקרה של מכות זה יהיה הסוף שלי.
אבל הוא התעקש להישאר ונצמד אליי יותר ונישק אותי שוב, חטפתי עצבים וכבר לא יכולתי להתאפק אז דפקתי לו מכות רצח.
ג׳ייס ודילן יודעים שכשאני מתעצבן לא לגעת בי כי אני לא שולט בעצמי אז הם רק צעקו לי את השם שלי ושאני הורג אותו.
יצאתי מהטראנס שלי וראיתי אותו על הרצפה, מדמם בטירוף ועם מלא סימנים של חבלות.
המנהלת הגיעה כי היו מסביבנו מלא ילדים וידעתי שזה הסוף שלי, חשבתי שהרגתי אותו ונלחצתי.
התחלתי להתנדנד מצד לצד ותפסתי בשיער שלי חזק וקיוויתי שהוא יהיה בסדר ולא הפסקתי להתנצל.
לא רציתי להרוג אותו בסך הכל רציתי להעיף אותו ממני.
דילן וג׳ייס התיישבו לידי והרגיעו אותי שהוא בדרך לבית חולים וזה עזר קצת.
אבל שוב המנהלת אמרה לי שאין לה ברירה והיא חייבת להוציא אותי מבית הספר כי אני לא שולט בעצמי, ראיתי שהיא מרחמת עליי אבל לא הייתה לה ברירה.
סופ שמעה את מה שקרה והלכה למנהלת וסיפרה לה שהוא הטריד אותה מינית ושהיא ראתה אותו מנשק אותי בלי שרציתי, זה היה שקר סופ לא ראתה את זה אבל היא שמעה את זה.
אחרי זה דילן וג׳ייס זרמו איתה ואמרו שהם גם ראו את זה ושהם שמעו אותו מדבר שהוא הולך לאנוס אותי והמנהלת הייתה בהלם.
היא הצטערה בשבילי והשאירה אותי בבית ספר עם אזהרה ומאז ניסיתי לשלוט בעצמי אבל זה היה קשה לא יכולתי כל פעם בא איזה מזדיין אחר שהעלה לי את הסעיף.
ג׳ייס, דילן וסופיה למדו לזהות מתי אני עומד לאבד את זה וכל פעם שהם ראו את זה הם גררו אותי משם ונתנו לי להרביץ לאיזה קיר או חפץ ואז הייתי נירגע.
אם לא החברים שלי מזמן הייתי מת״ הוא הסביר לי.

״למה כל הבני זונות נמשכים אליך אני לא מבין את זה״ אמרתי בכעס.

״אין מה לעשות אני גבר מושך״ הוא אמר עם חיוך וקרץ.
כן סופית הבנתי, אני אוהב את ליאו ולא כמו אח קטן אלא כמאוהב בו.
אני לא יודע מה לעשות, מצד אחד אני אמור לקחת מרחק ממנו אבל מצד שני אני לא רוצה וגם לא יכול להשאיר אותו לבד.

״אידיוט״ אמרתי לו וצחקנו.
הסתכלתי לו בעיניים והוא הסתכל לי בעיניים ברגש שלא הצלחתי לזהות מהו וידעתי שאעשה הכל כדי לעזור לליאו לא משנה כמה זה יהיה לי קשה להיות קרוב אליו בגלל מה שאני מרגיש כלפיו, אני צריך לעזור לו, אני רוצה לעזור לו.

אנחנוWhere stories live. Discover now