אני עייף, אני לא יכול יותר אני עייף.
לא חזרתי הביתה כמו שאמרתי לדרו, הלכתי לאיזה פארק שעשועים ונשכבתי על המגלשה לישון.
אבל לא הצלחתי, לא הצלחתי להירדם.
לא הרגשתי את ההגנה של הספסל, הרגשתי לא בנוח.
אז נשארתי ער, ראיתי שהייתה זריחה והתלבטתי מה לעשות עכשיו.
החלטתי ללכת לים קצת לשטוף את עצמי, הרבה זמן לא התקלחתי והיום אין לימודים.
הגעתי לים והורדתי בגדים, שטפתי את עצמי במים וכל מה שרציתי לעשות היה להישאר למטה אבל ידעתי שאני לא יכול.
זה יהיה אגואיסטי מצידי בגלל החברים שלי, מה גם שאף אחד לא יודע כלום ממה שאני עובר, מבחינתם אני ילד עשיר עם משפחה מושלמת וחמה.
אבל פאק זה ממש לא נכון, אני חי חיים של ילד עני.
לא אכלתי כבר 4 ימים, התקלחתי בפאקינג ים ואני ישן ברחובות.
המשפחה שלי היא פאקינג חרא, ההורים שלי הם הומופוביים ובגללי הם לא מפסיקים לריב הם תמיד היו רבים אבל מאז שיצאתי מהארון זה החמיר.
יצאתי מהים והלכתי לכיוון הבית שלי, אבא ואמא אמורים להיות בעבודה אז אני אוכל ללכת לאכול משהו לפני שאמות מרעב.
״אני רואה שהחלטת לחזור הביתה״ אמא אמרה לי מהמטבח וניסיתי לא להסתכל עליה, אני יודע שאם אראה את הפרצוף שלה ארצה להרביץ למישהו מכות כמו מה שקרה לי במסיבה ואני לא יכול לעשות את זה, היא אמא שלי.
״כן״ אמרתי לה וסיימתי להכין את הכריך עם הפסטרמה שלי.
״עזוב את זה, לא מגיע לך אוכל מהבית שלי אתה לא תבוא הנה ורק תאכל״ אבא אמר ולקח לי את הכריך לפני שהספקתי לעשות ביס, פאק לא אני רעב הוא יכול ללכת להזדיין.
התעלמתי ממנו והכנתי לי כריך חדש, נתתי ביס ענק והרגשתי שהתיאבון נפתח לי והבטן שלי צעקה תודה על זה.
״אמרתי שאתה לא אוכל פה נכון?״ אבא שאל בכעס ולקח לי את הכריך לפני שהספקתי לעשות עוד ביס.
״אתה יכול להפסיק להתנהג כמו אבא זין לרגע?? אני רעב״ אמרתי לו בכעס וקיוויתי שיביא לי את הכריך הזה, פאק אני כל כך רעב וכל כך עייף בשביל שאוכל לריב עכשיו כמו שצריך.
״סתום תפה ואל תדבר אליי ככה, חבל שהתחתנתי דווקא איתך אולי ככה ההומו הזה לא היה נולד״ אבא אמר לאמא בעצבים.
״די שחרר״ אמרתי לו והרגשתי שהראייה שלי משחירה, לא ליאו אתה לא יכול להתעצבן עכשיו! אתה חלש עכשיו ולא תצליח להגן על עצמך.
ניסיתי למצמץ קצת והרגשתי שזה עזר טיפה.
״תקלוט כבר שזה בגללך חתיכת דפוק, הוא הומו בגללך.
הוא חתיכת חרא בגללך, הוא גרוע בגללך, הוא ייצא כלום כמוך ויסיים בתור מנקה עלוב״ אמא צעקה לאבא כאילו אני לא פה.
״חתיכת זונה״ אבא אמר ודחף את אמא אחורה, נעמדתי מולה והזזתי אותו אחורה.
״מספיק״ אמרתי לו והרגשתי שאני עומד לקרוס.
YOU ARE READING
אנחנו
Romansaהם חבורה של בני נוער, חלקם עשירים חלקם פחות אבל כולם אבודים ולכולם יש סיפור אחר. מה יקרה כשההורים של ג׳ייסון יאמצו את לילה? מה יקרה כשלבית היתומים יגיע ברנדון הקר אל סטלה החמימה והמשוגעת שלא סובלת אותו? מה יקרה כשדילן ירגיש לסופיה רגשות שהוא לא אמור...
