פרק 17-ברנדון:

0 0 0
                                    

ראיתי את אבא יושב שם עם חיוך מעצבן ונדרכתי פאק בא לי להרוג אותו, סטלה ראתה את הכעס שלי ושילבה את היד שלה בשלי והרגשתי שאני נירגע.
התקדמתי לכיסאות מול אבא כשסטלה עדיין משלבת איתי ידיים.

״אני רואה שמצאת לך זונה קטנה״ אבא אמר.

״סתום תפה״ אמרתי ודפקתי לו אגרוף לפנים.

״תקרא לי זונה עוד פעם אחת ואני הורגת אותך בעצמי, השם שלי זה סטלה אבל אל תקרא לי״ סטלה אמרה לו בעצבים, פאק אני אוהב אותה כל כך שזה לפעמים כואב לי בלב.

״איזה ילדה חצופה, תתביישי לך״ אבא אמר ונעמד.

״שב או שאתה מת״ אמרתי לו בקור אחרי שקמתי גם והסתכלתי עליו מלמעלה כי הוא יותר נמוך ממני.

״אני רואה שלמדת לשמור על סבלנות יפה״ אבא אמר עם חיוך מעצבן והתיישב, ישבתי גם ושמרתי על רוגע.

״אני במצב רוח טוב היום אז רוצה שאני אגלה לך סוד?״ אבא שאל אותי עם חיוך זחוח.

״מה?״ שאלתי חסר סבלנות.

״אתה לא באמת הבן שלי״ הוא אמר לי.

״מה?״ שאלתי המום ומבולבל.

״למה אתה חושב שלא סבלתי אותך כל החיים האלה? למה אתה חושב שאני רוצה שתמות? למה נראה לך שתמיד רציתי להרוג את אמא שלך?״ אבא שאל אותי אבל לא הצלחתי לדבר כל המילים עזבו לי את הראש.

״אז אני אענה לך, התשובה היא שזה בגלל שאתה לא הבן שלי האמא הזונה שלך התחילה לצאת איתי כשהיא כבר הייתה בהריון חשבתי שזה ממני בהתחלה והתחתנתי איתה ואז עשיתי אחד ועוד אחד ונחש מה? יצא לי שתיים, חישבתי את החודשים מהרגע שאמא שלך ואני הכרנו והבנתי שזה לא הגיוני שאתה הילד שלי
כשגיליתי את זה כבר ההיית בן 3, חשדתי שאתה לא הבן שלי כי אתה לא דומה לי בכלל וגיליתי שצדקתי זה עיצבן אותי ברמות ולא יכולתי להסתכל על הפרצוף המזדיין שלך ושל אמא שלך האמת היא שאני עדיין לא יכול להסתכל עליך״ אבא אמר לי והרגשתי בהלם, מה פאקינג קורה כאן?
אם אמא ידעה שהוא לא אבא שלי למה היא השאירה אותי לגור איתו? היא חשבה להסתיר את זה ממני לנצח? פאק היא רצינית איתי?

״פאק הפרצוף שלך עכשיו שווה את כל השנים האלה״ אבא אמר וצחק לי בפנים.
הרגשתי עצבני וחסר אונים ולא הצלחתי לשלוט בעצמי.

התחלתי להרביץ לו בלי הפסקה והוא נפל על הרצפה יחד איתי, דפקתי לו עוד אגרוף ועוד בעיטה ועוד אגרוף ועוד בעיטה לא הצלחתי לעצור.

״מספיק״ סם אמר ומשך אותי מהאיש שפעם חשבתי שהיה אבא שלי, הסתכלתי עליו והוא היה חסר הכרה ואני הייתי מלא בדם שלו.

״פאק סם מה זה החרא הזה?״ שאלתי אותו בהלם והרגשתי מחנק בגרון.

״אני מצטער״ הוא אמר וחיבק אותי חזק.
שמתי את הראש שלי על הכתף שלו והרגשתי שאני לא יכול יותר ונשברתי עשיתי מה שלא עשיתי מאז שאני ילד והתחלתי לבכות לו על הכתף.

״כל השנים סבלתי מהחרא הזה, הרגשתי שאני מת ולא יכול לנשום.
ראיתי את אמא שלי במצב הכי שביר שלה והגנתי עליה שהייתי בסך הכל ילד קטן שבקושי הצליח להגן על עצמו.
ויתרתי על עצמי וסגרתי את עצמי בבית כדי להגן עליה והיא פאקינג לא יכלה לספר לי שהוא לא אבא שלי.
מה זה אמור להביע סם?״ שאלתי בכעס עדיין בוכה על הכתף שלו.

״יהיה בסדר ילד, יהיה בסדר״ הוא אמר לי בדאגה וטפח לי על הגב.

״אההההההה״ צעקתי בעצבים וזרקתי את הכיסא שלידי על הרצפה.

״ברנדון יהיה בסדר״ סטלה אמרה לי בדאגה וחיבקה אותי.

״סטלה אני מרגיש נבגד כל כך, בחיים לא הרגשתי ככה אני סמכתי על אמא והיא שיקרה לי בפנים היא פאקינג שיקרה לי״ אמרתי לה פגוע.

״אני מבינה ברנדון באמת אבל בוא לא נתמקד בזה, תסתכל על החיובי פה לפחות אתה יודע שאין לך קשר דם לבן זונה הזה״ סטלה אמרה והצביעה על מי שפעם חשבתי שהיה אבא שלי.

״פאק אני אוהב אותך״ אמרתי לה, סטלה צודקת עם כמה שאני מרגיש פגוע מאמא אני גם מרגיש הקלה עצומה שאני לא קשור למזדיין הזה.

״אני צריך שתשבו רגע״ סם אמר לנו.
הרמתי את הכסא שזרקתי והתיישבתי ליד סטלה כשסם מולי.

״בובי תוציא אותו מכאן ותשפוך עליו מים אני צריך אותו ער בעוד 5 דקות מעכשיו מבין?״ סם אמר לעוד שוטר.

״כן בוס״ בובי הזה אמר והרים את האיש המזדיין הזה מהרצפה.

״בוס?״ שאלתי מבולבל.

״אני המנהל המחוזי של כל התחנות משטרה בעיר לא ידעת?״ הוא שאל מבולבל.

״פאק מה לא״ אמרתי בהלם.

״חשבתי שאתה יודע מצטער״ הוא אמר וחייך.

״הכל טוב, אבל אני לא מבין אם אתה המנהל של כל התחנות למה שתגיע לקריאה של אמא שלי?״ שאלתי מבולבל.

״על זה רציתי לדבר איתך״ הוא אמר לי בלחץ והסתכלתי עליו מבולבל , הסתכלתי על סטלה והיה לה את אותו מבט כמו שלי.

״הכרתי את אמא שלך באופן אישי, כששמעתי את הקריאה הגעתי ישר בלי לחשוב ולקחתי את התיק על עצמי״ הוא אמר לי.

״מה הקשר שלך לאמא שלי?״ שאלתי בהלם.

״היינו זוג פעם״ הוא אמר לי והרגשתי עוד יותר בהלם.

״וודפאק?״ שאלתי אותו.

״חכה זה לא מה שרציתי להגיד״ הוא אמר בלחץ ונראה שהוא מחפש את המילים.

״ברנדון אני אבא שלך״ סם אמר וראיתי שהוא רציני.

״סטלה מה קורה פה? כולם מנסים להרוג אותי היום? כולם בוגדים בי אני לא מבין, גם לך יש איזה חדשות דפוקות שיהרגו לי את הנשמה?״ שאלתי אותה חסר אונים והרגשתי שהלב שלי כואב והיה לי לחץ בחזה כאילו מישהו תפס אותו.

״לא באמת שלא״ היא אמרה לי בכנות והרגשתי רגוע קצת, לפחות על סטלה אני יכול לסמוך.

״סם אני מודה לך על כל מה שעשית בשבילי אבל אל תפנה אליי יותר בחיים שלך, להתראות״ אמרתי לו והתחלתי להתקדם לכיוון הדלת.

״רגע ברנדון חכה תקשיב לי שניה״ הוא אמר ונעמד גם.

אנחנוWhere stories live. Discover now