פרק 9-לילה:

0 0 0
                                    

עברו כבר 7 שעות מאז מה שקרה וג׳ייסון לא יצא מהחדר שלו, אפילו לא פעם אחת.
הרגשתי בלחץ וקיוויתי שהדלת תפתח.
כן אני פגועה מהמילים שלו אבל אני חושבת שהוא לא התכוון לזה, הוא אמר את זה מלהט הרגע או משהו.
אני לא יודעת מה הולך פה ולמה הוא חזר פצוע ככה אבל זה מה שהכי פחות מדאיג אותי, מה שיותר מדאיג אותי זה המבט שהיה לו בעיניים.
הוא היה נראה בהלם לגמרי, זה כאילו הוא לא היה איתי בכלל.
היה לו ריק בעיניים והמבט שלו היה די חלול.
שיט מה הולך פה?!

״אנחנו נוסעים חמודה את צריכה משהו?״ לורן שאלה אותי לפני שעזבו.

״לא תודה, תזכירי לי מתי אמרת שתחזרו״ אמרתי לה.

״נחזור בעוד חודש, זאת נסיעת עבודה חשובה מצטערת״ לורן אמרה והנהנתי.
ניסיתי להתעלם מאבא שלו, משהו בו מסריח לי.

״להתראות״ אמרתי ונעלתי את הדלת אחרי שהם יצאו.
התיישבתי כנגד הדלת והתחלתי לבכות, בא לי לחזור לבית יתומים, בא לי את סטלה המקום הזה זה ממש לא מה שחשבתי.
הבית הזה קר ולא נעים, הוא לא משפחתי ובאוויר יש תחושה מתוחה ומוזרה.

״אמרתי לך שהמקום הזה זה לא מה שחשבת״ ג׳ייסון אמר בקרירות וירד במדרגות.

״פאק ג׳ייסון סוף סוף״ אמרתי בדאגה והוא הסתכל עליי מבולבל.

״איך אתה מרגיש?״ שאלתי אותו.

״בסדר״ הוא אמר ונראה היה שהוא משקר לי אבל לא רציתי ללחוץ.

״ההורים שלך נסעו, הם אמרו שהם יחזרו בעוד חודש״ אמרתי במבט מתנצל.

״פאק באמת?״ הוא שאל והיה נראה שהוא מרגיש הקלה, חשבתי שהוא ייתאכזב או משהו.

״כן״ אמרתי לו מבולבלת.

״פאק תודה לאל״ הוא אמר והלך למטבח.
הלכתי אחריו והוא פתח את המקרר והתחיל לאכול כמו מטורף מאיזה סיר, לא הזיז לו שזה קר הוא פשוט אכל בלי הפסקה כאילו חייו תלויים בכך.
זה היה מדאיג ברמות אבל החלטתי לא ללחוץ עליו הוא ביקש שאתרחק ממנו.

״אני מזמין חברים את יכולה לקרוא לסופיה אם בא לך״ הוא אמר לי והמשיך לאכול עכשיו יותר בנחת.

״כן אני אגיד לה תודה״ אמרתי והתיישבתי מולו.

״אפשר?״ שאלתי וסימנתי על הסיר, לא רציתי שהוא ירגיש שהוא אוכל לבד או משהו והאמת שהייתי רעבה.
הוא קירב אליי את הסיר ושלף מזלג מהמגירה לידו והביא לי.

״תודה״ אמרתי לו והתחלתי לאכול מהפסטה.

״לילה יש לך רוטב על הלחי״ ג׳ייסון אמר וחייך חיוך גדול וחמוד כזה.

״איפה?״ שאלתי נבוכה וניקיתי את הלחי שלי עם היד.

״פה״ הוא אמר ואז התקרב לי לפנים, הוא ניקה לי את הלחי עם האגודל שלו והרגשתי את הנשימות שלנו אחד על השנייה.
הסתכלתי לו בעיניים והוא הסתכל עליי חזרה.

אנחנוWhere stories live. Discover now