העולם הנסתר

פרק עשרים ושישה~שיט. הלך עלינו

נ.מ יולי

"אי אפשר להשאיר אותכם לבד, אפילו לא לרגע. ודווקא עלייך אמה, חשבתי שאפשר לסמוך" אמר קול מוכר.

סאנדי החולצת עצר את האוהל באוויר באמצע התנופה והסתובב לכיוון הקול.

מאחוריו עמדה נערה, במחשבה שנייה, זאת הייתה לאנה, כי היא נראתה כמו הנערה במקשתר.

היה לה שיער חום ארוך, גלי ובהיר שהיה מסודר לקוקו נפוח ולא מהודק, עור שזוף, עיניים בצבע חום דבש עם נקודות זהב, ובד סגול כמעט שקוף עם פרחים כחולים, שהיה נראה כמו הינומה על ראשה. היא לבשה חולצת בטן בצבע סגול כמו הבד, ומכנס נפוח באותו הצבע שמשתנה בהדרגה לכחול כהה. היא הסתובבה ברגליים יחפות ושמה צמידים זהב רבים על ידיה ואפילו אחד על רגלה.

"לאנה!" צעק סאנדי ופיו התעוות, נראה שהוא מחייך.
"שלום לך סאנדי" אמרה לאנה בנועם והושיטה את ידה אל סאנדי.
"הוא לא יהרוג אותה?" שאלה דנה את ניק כשהם קמו מהרצפה.
"לא. כולם פה מכירים ואוהבים את לאנה, אפילו שהיא ממש צעירה, רק בת שבע עשרה, היא חוזית העתידות הכי טובה בממלכה!"   אמר ניק.
"באמת?" התפלאה נוי.
"כן" אמרה אמה בחיוך.

"חשבתם שאמה תמצא לעצמה איזו לוזרית? לא! היא לקחה את ההכי טוב פה!" גיחך ניק. ודנה משכה באפה בזעם.

"אני לא חושב ככה" מלמל רפאל והציץ על נוי. נוי אפילו לא הסתכלה עליו, היא הייתה מרוכזת בלאנה, שלחצה את ידו הענקית של החולצת.
"מה קרה פה?" שאלה לאנה את סאנדי.
"הם העליבו אותי!" אמר סאנדי בקול ילדותי והצביע עלינו.

"סליחה?!" התפרץ ניק וקם מהרצפה. רפאל מיהר לתפוס שוב את ידיו.
"אנחנו?!" שאלה דנה בהלם.
"גם אמה?" שאלה לאנה את סאנדי.
"לא! אמה חמודה. החדשים המטופשים האלה! מי אלה בכלל?" שאל סאנדי בזעם.
"אמה באמת חמודה" אמרה לאנה וחייכה "ואלה החברים של אמה"
ניק כחכח בגרונו.
"ואח שלה" היא הוסיפה.
"אז את לאנה?" שאלתי.

"כן! ואת ככל הנראה יולי, לא?" שאלה לאנה.
"כן. זאת אני. אמה סיפרה לך עלינו?"
"כן. היא היא סיפרה לי עד כמה את, דנה ונוי חברות טובות, ועד כמה אתן עוזרות לה, ועד כמה אתן מדהימות" סיפרה לאנה ואמה הסמיקה.
"ומה היא סיפרה עליי?" שאל ניק.
"כלום. אותך אני כבר מכירה" אמרה לאנה והצביעה על נוי.
"את כנראה נוי? שיער בלונדיני ארוך, עיניים בצבע ירוק כהה עם נקודות של טורקיז ואלגנטית" שאלה לאנה.

"כן אני נוי. וזאת דנה" אמרה נוי והצביעה על אחותה התאומה.
"תודה 'נוי' אבל אני מסוגלת להציג את עצמי לבד. זה שאת גדולה ממני בחמש דקות לא משנה כלום" אמרה דנה בבוז.

"שלום דנה" פנתה אלייה דנה.
"היי לאנה! לא שמעתי עלייך עד עכשיו, כי אמה לא סיפרה לנו שאת קיימת, אבל את נראת לי ממש חמודה ונראה לי שנסתדר!" אמרה דנה בהתלהבות שמישהי שמה לב אלייה.

"תודה! אני גם בטוחה שנסתדר" אמרה לאנה בנוח.
"ואני בטוחה שנסתדר יותר טוב. את נראת לי די חכמה, לא כמו דנה" אמרה נוי.
"אני אסתדר גם איתך! וגם איתך! ג'ינג'י! אתה רפאל, נכון?" שאלה לאנה. נדמה היה כאילו היא יודעת בדיוק מה להגיד לכל אחד כדי שירגע ויהיה מרוצה.
"כן, אני רפאל" אמר רפאל.

"אז סאנדי, אני מצטערת על ההפרעה, ואני אביא לך פיצוי, חפיסת קלפים טארוט שלמה מהחנות שלי, וקריאה בכף יד בחינם לפעם אחת! רוצה?" שאלה לאנה.

"כן ברור!" התלהב סאנדי מהאפשרות שחוזת העתידות הכי מצלילה בממלכה תקרא לו בכף יד.
"מעולה! אבל עכשיו, אני, אמה והחברים הנחמדים שלה, ואח שלה, צריכים דחוף ללכת לוואיזסטייט. כשנחזור, אתה תקבל את השירות. מוסכם?" שאלה לאנה וחייכה אליי.
סאנדי הנהן.
"יופי, אז בואו נצא מהשוק הזה" אמרה אמה והתחילה להתקדם לכיוון היציאה, נדמה לי. לאנה הצטרפה אלייה.

"להתראות סאנדי" היא צעקה.
"אני, ניק, רפאל, דנה ונוי הלכנו אחריהן. אחרי כמה דקות חזרנו לכניסה לשוק.
"מוכנים?" שאלה אמה.
"כן" עניתי.
כולנו נעמדנו באותו המצב של ההחזקת ידיים, ולאנה החזיקה בידי.

כעבור שנייה נמצאנו על חוף, מאחורינו היו מאות בניינים כסופים בעלי מאות קומות.
"ברוכים הבאים לוואיזסטייט " אמר ניק בחיוך.
"איך ידעת שאני רוצה לפה?" שאלה לאנה.
"הרגשה" אמרה אמה בחיוך.
"אז למה באנו לפה?" שאלתי.
"כי פה הכי קל לחשוב" ענתה לי אמה.
"אז את יולי, הנסיכה האבודה" אמרה לאנה בהתפלאות.
"תראו, תראו, לא היינו צריכים ללכת לעולם האנושי כדי למצוא את הנסיכה האבודה, היא באה אלינו בעצמה!" נשמע קול זר ואחריו גיחוך.
הסתובבתי לאחור כדי לראות עשרות אנשים משונים שהחזיקו חרבות וכלי נשק אחרים.
שיט. הלך עלינו.

----------------------------------
אזזז
איחרתי שוב?
אופס
ביי?✨️