la mafia(1)

פרק 14- אלנה

נ.מ אלנה:

יצאתי מחדרו של גבריאל עם הבשורה המרה שבישר לי. בפעם האחרונה שראיתי את אבי זה היה שלשום, זה אומנם קצת זמן אבל עדיין הרגשתי משהו אחר בימים האלו גיליתי על עצמי דברים חדשים, שאני יכולה לעמוד על שלי, שאף אחד לא ישפיל אותי ולפעמים גם קצת להתחצף, אם הייתי עושה את הדברים האלה מול אבי כנראה שלא הייתי פה היום, פה אצל גבריאל אני מרגישה יותר חופשיה, אני יודעת שאסור לי למתוח את החבל יותר מדי אבל אני יודעת שהוא לא יעשה לי כלום למרות שאני מכירה אותו רק יומיים.

ירדתי לכיוון המטבח וראיתי את פלורה יושבת בסלון עם הטלפון שלה, היא קלטה אותי במבטה וקמה אליי בחיוך קורן מאושר "נו, הטריק שלנו עבד?" אני לא יודעת מה להגיד לה, גבריאל איים עליי עם כול הקטע הזה של החיילות שלו, הוא סתם המציא או שזה אמיתי? הוא באמת יהרוג אותי אם אספר לפלורה שהוא לא התנצל? חייכתי אליה חיוך קטן, אני מקווה שלא רואים שהוא מזויף "כן, את גאון" צחקתי מעט, טוב היא משוגעת לגמרי היא השתמשה בנקודה רגישה שלה ושל בן זוגה כדי להשיג את הסליחה, מה שלא הצליח אבל לפחות ניסינו.

"פלורה אני יכולה לבקש משהו?" שאלתי אותה, המחשבה שאני הולכת לראות עכשיו את אבא שלי עושה לי צמרמורות בגוף בקטע רע "כן בטח, כול דבר" היא עדיין דיברה בהתרגשות, לאחר שראתה את המבט בעיניים שלי חיוכה ירד והיא הבינה שזה לא דבר כל כך משמח "אם אני לא חוזרת עוד שעתיים בחזרה את יכולה להתקשר למשטרה או משהו כזה?" שאלתי והתקשיתי לבלוע את גוש הרוק שהיה תקוע לי בגרון "מה? למה?" עיניה נפתחו בלחץ "אני חוזרת בחזרה הבייתה, זה סיפור ארוך אני אספר לך הכול כשאחזור... אם אחזור אוקיי?" היא הנהנה והסתכלה סביב "את רוצה שאני אגיד את זה לגבריאל? אם המקום הזה כול כך מסוכן לך הוא יכול להביא לך שומר ראש או משהו כזה?" "לא פלורה לא צריך אל תדאגי" 

***

"אבא די!!!" צעקתי בקול צרוד אחרי שאבא שלי שבר עוד בקבוק בירה שהזכוכיות שלו חדרו לגופי "תהיי בשקט! לאן הלכת?  כבר יום שאין לי אלכוהול! אחרי שנתתי לך את כול החיים שיש לך עכשיו את נוטשת אותי והולכת?!" פחחח.... עם חיים כאלה מי צריך מוות, איזה חיים הוא נתן לי? "אתה מכרת אותי למאפיה!" צעקתי בין הדמעות והצעקות הלא מובנות שלו "תסתמי!!!" 

הרגשתי שאין לגוף שלי כוח לזוז, ראיתי מטושטש ולאט לאט גם נקודות שחורות "אבא בבקשה..." מלמלתי בשקט שיפסיק, זה כואב כול הגוף שלי שורף וכבר נגמרו הדמעות והכוחות, במקום שיהרוג אותי בעינויים שיסיים את זה בבת אחת.

הרגשתי שאני כבר מאבדת תקווה שאולי מישהו יבוא, הודעתי לפלורה שאם אני לא חוזרת תוך שעתיים שתזמין משטרה, אבל אני פה כמעט 45 דק', יש עוד שעה ורבע עד שהיא תזמין משטרה ועוד חצי שעה בערך עד שהשוטרים יבואו, יכול להיות שכבר לא יהיה את מי להציל. פלורה בבקשה אם את שומעת אותי תקראי למישהו....