פרק 26- גבריאל

926 35 10
                                    

נ.מ גבריאל:

*אותו הלילה של הסיוט*

אלנה ברחה מהחדר שלי ואני ישבתי על המיטה, הנחתי את ראשי בין ידי ולא ידעתי מה לעשות. אסור שמה שהיא ראתה יתגלה ואני גם לא יכול להרוג אותה. למרות שאמרתי לה שיש לי כמה חיילות במאפיה, וזה באמת נכון והן באמת יוכלו להרוג אותה במילה אחת שלי, אבל... אבל עדיין איזשהו קול בראש אומר לי לא לעשות זאת , ולא רק לא להרוג אותה אלא גם לא לאיים או להפחיד אותה, נדלק בי איזשהו צד מגונן כלפיה ואני אפילו לא מבין למה, זה מעולם לא היה ככה כלפי אישה שהיא מחוץ למשפחה הגרעינית שלי, מה עובר עלי?

"אתה בסדר?" רוי נשען על הדלת עם ידיים שלובות, הוא היחיד שידע עד עכשיו את הסוד "אני לא יודע..." הנדתי בראשי לשלילה, כי אני באמת לא יודע מה עובר עליי, אלנה משפיעה עליי יותר מדי ואני לא יודע אם זה לטובה או רעה.

"אתה רוצה שאני אטפל בזה?" אני יודע שרוי לא יפגע בה, אבל הוא כן במקרים כאלה יכול להיות מלאך המוות, שגם אם אנחנו לא נהרוג אותה אז אחרי שרוי יטפל בה היא כבר תרצה למות מעצמה. הוא קשוח ומאיים אין בו טיפת רגישות כלפי אנשים שהם לא מהמשפחה. הנדתי בראשי "לא... זה בסדר אני אטפל בזה, בינתיים לך לנוח לפני המבצע הוא מתחיל עוד שלוש שעות ותוודה שסמואל קם בזמן ולא מעכב אותנו הכול מתוכנן לפי שניות"

***

המבצע עבר בהצלחה היו כמה היתקלויות בלתי צפויות, אבל כשאני ואחיי ביחד מי יכול עלינו? 

הלכנו לבית מלון שלנו שהוא כעשר דקות מרחק נסיעה מהאחוזה, אנחנו מתארגנים כאן אחרי כול מבצע, מתקלחים, מחליפים לבגדים שהם לא מגואלי דם, כדי שהבנות לא ייבהלו או ישאלו יותר מדי שאלות, הן יודעות שאנחנו במאפיה ומה זה אומר בגדול, אבל הן לא יודעות יותר מזה ואנחנו גם מנסים למנוע מהן לדעת, העולם התחתון הוא רע ומכוער, אין בו לב, רחמים או רגישות. וזה הדבר האחרון שהן צריכות עכשיו אחרי כול הסבל שהועברו במשך שנים.

"יאללה חוזרים, עדיין לא סיימתי את הסיבוב עם סלינה, הייתם חייבים להפריע בשיא" סמואל אומר ואני ורוי מחליפים מבטים של חוסר אונים, אם סמואל אי פעם יתחתן אני אוכל את הכובע ומה שלא תרצו, הוא לא רציני או יותר מדי אחראי, הכול הוא רואה בעין של התלוצצות ושחוק.

"תחזרו אתם אני נשאר כאן לכמה זמן" הודעתי לאחיי וקמתי מהכורסה, ליוויתי אותם לכיוון היציאה, אחרי שיצאו וסגרתי את הדלת נשענתי אחורה ושפשפתי את עיניי, אני מרגיש שאין לי כוח לראות אותה עכשיו, למרות שאני ממש משתוקק לראות את יופייה המיוחד של הפוליטו שלי, פנים עדינות ששורטטו בקפידה על ידי ידיהם של המלאכים, שיער בלונדי ארוך וחלק שקצותיו מעט מסולסלות, עיניים גדולות ושכול מי שמסתכל בהם נכנס למערבולת, גוף סקסי ויפה בטירוף שכאילו עוצב בידיי הפסל הכי טוב בעולם והוא ממש לא החסיר ועשה את הגודל הנכון והמושלם במקומות הנכונים.

la mafia(1)Where stories live. Discover now