נ.מ אלנה:
וואי הלוואי שהיום הזה ייגמר כבר, השעה אחת בצהריים ולינה מעבידה אותי עבודת פרך, אני יודעת שזו העבודה שלי והכול, אבל עדיין אני בן אדם וקשה לי.
פלורה יצאה מוקדם בבוקר לצילומים והודיעה לי שתחזור רק בשעות אחר הצהריים, וסם אותו ואת גבריאל לא ראיתי היום בכלל ורוי נשאר לשמור כאן על הבנות.
לפי הסיפורים שפלורה מדי פעם מספרת לי הגברים במשפחה הזאת נורא מגוננים ורכושנים בטירוף, אך את עבודתה של פלורה גבריאל הרשה למרות שזה דבר חריג במאפיה, אך כפי שפלורה ציינה בפני הגברים גם לא יכולים מול הבקשות וההבעות פנים של הבנות, אבל את כול הקטע של הבגדים החשופים, ומאפרים, מעצבי תסרוקות, צלמים ומנהלים גברים הוא לא מרשה, יש לה הרבה הגבלות אך היא עדיין אומרת שזו ההנאה שלה לא משנה מה.
לפלורה יש עוד כמה ימים יום הולדת 18, היא כול כך מתרגשת ואמרה שמחר אני והיא נלך לקנות שמלות. אני מקווה שאוכל להשתתף במסיבה, לינה כבר דיברה איתנו על אותו יום ואמרה שאף אחת לא יוצאת מהכלל וכולן חייבות לעזור מעל ומעבר כי העבודה יכולה לערוך אפילו 48 שעות רצוף, מאותו בוקר צריך לסדר לנקות להכין חלק מהאוכל והקינוחים ויש חלק שהטבחיות יכינו כבר יום קודם, במהלך המסיבה אנחנו נהיה המלצריות, ואחרי המסיבה שבטח תיגמר רק בבוקר צריך לסדר ולנקות את הכול, ועד ארוחת הצהריים הכול צריך להיות פיקס! אני לא יודעת מה הם חושבים שאני, זה משוגע!
אני עומדת באמצע החדר של לונה ונשענת על המגב של השטיפה, אני צריכה לסיים פה ולעבור גם לשאר חדרי השינה אך אני לא מרוכזת בעליל, אני חושבת על אתמול בלילה, הצעד שעשיתי לקראת גבריאל התור ידידים אני לא כול כך בטוחה לגביו, אני צריכה לחשוב איך מהצעד הזה אני מגיעה לשתי המטרות שהצבתי מולי להשיג, האחד הוא לקבל את ההתנצלות, לא שכחתי את זה, והדבר השני לעזור לו עם הסיוטים, זה לא יכול להמשיך ככה.
***
השעה שבע בערב ואני שוכבת במיטתי מותשת לחלוטין, עכשיו אני סוג של מתחבאת מלינה שלא תגיד לי עוד מטלות "חזרתי!" פלורה נכנסת לחדר עם אנרגיות בשמיים, איך היא ככה כול הזמן? אני חייבת ממנה טיפים, למה המצב רוח שלי באדמה.
פלורה לבשה טרנינג תכלת של פומה, שיערה היה אסוף לקוקס נמוך ומתוח ולבשה משקפי גוצ'י גדולות ושחורות, היופי שלה היה נדיר, כול גבר שרואה אותה ישר נופל לרגליה, היא גם לא פראיירית היא בוחרת את הבנים שהיא נמצאת איתם בפינצטה, יש לה סטנדרטים מותק.
"מה זה המצב רוח הזה? אל תדאגי עוד מעט אני אחגוג 18 ונוכל לצאת למועדונים בלי הסכמה מיוחד של אחים שלי" היא משכה אותי בשתי ידיי לישיבה "לגבי היום הולדת שלך, אני לא יודעת אם אני אוכל להשתתף"
"את צוחקת עלי? ברור שאת משתתפת, את אורחת הכבוד שלי, יש לך משהו אחר באותו יום?" היה על פניה מבט דואג ועצוב.
YOU ARE READING
la mafia(1)
Romansגבריאל הוא גבר מאפיה בן 25 שמתגורר עם עוד חמשת אחיו, הוא עבר ילדות לא קלה ומנסה להתמודד עם השדים שלו. מה יקרה שיפגוש אותה? האם היא תעזור לו או שהפוך תקשה עליו? ספר ראשון שלי, מקווה שתהנו!
