נ.מ גבריאל:
הגוף שלי כבר שורף ממכות, אני מרגיש שעוד ועוד מכות מהשוט צולפות בגבי "אתה תהרוס לכול הסובבים אותך את החיים" הוא מכה וצורח עליי, אני רוצה לצעוק ולזעוק את כאבי, אך לשווא, הצעקות של המכות כבר גמרו את קולי, יוצאים מגרוני רק אנקות צרודות, "תפסיק לצעוק, תהיה חזק, חתיכת פחדן" אני מרגיש שהפנים שלי אדומות מרוב שאני מתאפק לא לצעוק "תלמד גבריאל אהבה זו חולשה, או שהאהבה שלך תהרוס אותך או שאתה תהרוס אותה" הוא המשיך לצעוק את מה שהחדיר לתוך מוחי במשך כול השנים, המפלצת הזאת. "אתה צריך לדעת גבריאל, אם תתקרב לאלנה אתה תהרוס אותה"
***
קמתי בבהלה מהסיוט שפקד אותי גם הלילה, כול גופי היה מיוזע ורועד, עשיתי נשימות כדי להירגע.
לאחר כמה דקות נשענתי על גב המיטה באנחה כבדה, אני רגיל לסיוטים האלה אך הפעם היה בו משהו שונה, היא הייתה שם, למה היא הופיעה? לעזאזל אלנה עכשיו את גם בחלומות שלי.
המשפט שהמפלצת אמר לי בחלום רודף אותי כול יום כול היום, אהבה זו חולשה, היא תהרוס אותי או שאני אהרוס אותה, אבל למה הוא אמר את השם של אלנה? זה לא שאני אוהב אותה, אני רק נמשך אליה מינית, כי פאקינג היא האישה הכי סקסית שראיתי.
הסתכלתי על השעון השעה הייתה שלוש לפנות בוקר, כבר ידעתי שאני לא ארדם שוב, נכנסתי לחדר האמבטיה לעשות לי מקלחת.
התקלחתי יצאתי לבשתי חולצה לבנה מכופתרת מכנס וג'קט חליפה תואמים בצבע שחור, ירדתי לכיוון המטבח בדרך עברתי דרך החדרים של הבנות לראות שהן ישנות.
"מה קורה?" אחי רוי יצא מחדרו רק עם מכנס שורט בלי חולצה "רגיל" עניתי בקצרה כי אני יודע שהוא כבר מבין את הקטע, הוא הנהן בראשו "אז מה אתה מכוון לעשות עכשיו?, רק שלוש וחצי לפנות בוקר" הוא שאל אותי "חשבתי לצאת לריצה כמו תמיד, אבל לא נראה לי, אני אעשה כוס קפה ונראה" אמרתי והמשכתי ללכת.
ירדתי למטבח להכין לי את הקפה השחור שאני אוהב, בדרך כלל לינה מכינה לי אבל היא ישנה עכשיו. יצאתי לחצר בחוץ נעמד על שפת הבריכה מוציא סיגריה ומצית. התחלתי לעשן מסתכל על המים בבריכה.
אני מרגיש שיש מישהו שצופה בי, סובבתי את מבטי וראיתי לא פחות ולא יותר את מי שלא יוצאת לי מהראש, אלנה. כשראתה שקלטתי אותה היא נבהלה והלכה צעד אחורה בבהלה. למה היא ערה? ומה היא עושה פה?
סימנתי לה להתקרב, הוצאתי את הסיגריה מפי זרקתי את ראשי לאחור ושאפתי את העשן החוצה, היא עמדה טיפה רחוק ממני בעיניה הופיע פחד, אני רגיל ואוהב שאנשים מפחדים ממני, אבל כשאלנה מסתכלת עליי ככה משהו הציק לי. החלטתי לסלק את המחשבות ולשאול אותה כמה שאלות "למה את ערה?" סרקתי את גופה, הרגליים שלה כול כך יפות וכל רגע שאני רואה אותה אני מתאפק לא לגעת בהן, אני ממשיך לעלות את מבטי למעלה ונתקע על החזה שלה, החולצה של המדים שהיא לובשת הבליטו לה את שדיה, וזה היה כול כך סקסי ובראש כבר רצות לי תמונות איך החזה שלה נראה בלי בגדים ואני מוחץ אותו בידי, הגניחות שלה, פאק.
"נרדמתי יחסית מוקדם, קמתי ואני לא מצליחה להירדם" התשובה שלה העירה אותי מהמחשבות המיניות שלי עליה, הרהרתי על התשובה שלה וכיביתי את הסיגריה כי היא כבר נגמרה "אז בגלל שלא נרדמת החלטת לשוטט בבית שלי?" עלה לי רעיון שובב מה לעשות "א-אני מצטערת..." היא אמרה וראיתי שהיא מתחילה להילחץ, חיוך קטן עלה על שפתיי "מה את מחפשת?" שאלתי והתקרבתי אליה "מ-מה זאת אומרת?" היא שאלה בלחץ ונשכה את שפתה התחתונה, פאק השפתיים הסקסיות האלה, ליקקתי את שפתיי והמשכתי להתקרב לכיוונה עד שהייתי צמוד אליה, היא הייתה במתח כול הגוף שלה רעד, "את מרגלת בתוך הבית שלי אלנה?" לחשתי לאוזנה ואנקת בהלה נפלטה מפיה.
"לא לא לא מ-מה פתאום מ-מה יש לי לרגל?" היא גמגמה בלחץ ושמה את ידיה הקטנות על חזי במטרה להרחיק אותי, ידיה רעדו והיא לא הצליחה אבל ידיה נשארו שם היא לא הורידה אותן.
"לא מה, אלא למי?" תיקנתי אותה וככל שהיא נלחצה יותר כך נהניתי יותר "אני מבטיחה גבריאל-" קטעתי אותה בזה ששמתי את האצבע שלי על שפתיה התקרבתי עם ראשי לראשה עד שמצחנו נפגש ואפינו התחכו "ששש קטנטונת, את יותר כבר לא קוראת לי בשמי זה מובן? מהיום זה 'אדוני'" כולם קוראים לי 'בוס' אבל אני רוצה שהיא תקרא לי 'אדוני' זה מעלה את החשק המיני שלי אליה, אני אוהב את זה.
"אוקיי אז... אדוני אני מבטיחה לך שאני לא מרגלת, א-אני..." "את..." חיכיתי אותה כדי שתמשיך, היא המשיכה להילחץ ונשמותיה עלו, היא גמגמה והתחילה להזיע מעט, שמתי לב שדמעות התחילו לבצבץ בקצי עיניה. היא הסתכלה ימינה ושמאלה בלחץ והחלטתי שעד פה המשחק הקטן הזה.
"זה בסדר, אני יודע שאת לא מרגלת" אמרתי בניסיון להרגיע אותה, ליטפתי את לחיה החלקה שדמעה סוררת זלגה עליה "אז למה עשית את זה?" היא נרגעה ושאלה בבלבול כשקלטה שסתם הלחצתי אותה "סתם בשביל הכיף" עניתי ביובש והרמתי את כתפיי, הוצאתי עוד סיגריה התרחקתי ממנה מעט והסתכלתי קדימה ולא לכיוונה "בשביל הכיף?! אתה רציני גברי- כלומר אדוני?" היא חצופה הקטנטונת "יש לך בעיה גברת מריאנו?" שאלתי ושאפילו לא תעז לענות לי, אני לא סובל חוצפה, מי היא בכלל שתענה לי?
"כן, אני ממש נבהלתי" היא ענתה ונשכתי את שפתיי כדי לא להתפרץ עליה ולהעיר את כל האחוזה "תקשיבי אלנה אני לא יודע איזה חינוך האבא החולה נפש שלך לימד אותך אבל את צריכה לדעת מתי לענות לי ומתי לא, אני ברור?" אמרתי בקול מאופק והחזקתי בסנטרה, היא הנהנה כמו ילדה טובה ולא ענתה.
שחררתי את סנטרה ושוב פעם התיישרתי והמשכתי להכניס לתוכי את החומר הרעיל של הסיגריה. עברו כמה דקות של שתיקה ביני לבין אלנה, העפתי מבט לעברה וראיתי שהיא מתאפקת לא להגיד משהו "תגידי כבר" אמרתי ולא הסתכלתי עליה "אתה זה שצריך להגיד" היא הפתיעה אותי בתשובתה, אני? מה יש לי להגיד לה? שאני מת לזיין אותה ולשכוח ממנה?
"מה את רוצה שאגיד?" המשכתי את משחק הרמזים הקטן שלה
"אני עדיין דורשת את ההתנצלות שלי"
פאק, עקשנית קטנה וסקסית, איך אני אתמודד איתה כול יום כאן בבית, היא רק יום אחד נמצאת כאן והיא משגעת אותי, מה יהיה בהמשך? אני לא חושב שאצליח להתאפק מולה.
YOU ARE READING
la mafia(1)
Romanceגבריאל הוא גבר מאפיה בן 25 שמתגורר עם עוד חמשת אחיו, הוא עבר ילדות לא קלה ומנסה להתמודד עם השדים שלו. מה יקרה שיפגוש אותה? האם היא תעזור לו או שהפוך תקשה עליו? ספר ראשון שלי, מקווה שתהנו!
