נ.מ אלנה:
אחרי שיצאתי מהמשרד של גבריאל מצאתי את הדרך חזרה לחדר שלי, זה לקח לי בערך עשר דקות, אבל אני מניחה שאתרגל למקום עם הזמן.
נשכבתי על מיטתי עם הראש בתוך הכרית ופשוט פרצתי בבכי, גבריאל ממש השפיל אותי עכשיו, ואני תוהה לעצמי מה עם יקרה לי את אותו מקרה שקרה אז עם ברנדון וגבריאל לא יהיה שם לעזור לי, ויאנסו אותי, גם אז לא יעשו כלום?, כי אני מה? אני עז? מה זה השטויות האלה אני בן אדם, לעזאזל. אני מרגישה שגם לעזים כבר יש יותר כבוד וזכויות ממני.
המשכתי לבכות עוד כמה דקות עד שנרגעתי והשלמתי שזהו גורלי, אין לי מה לעשות בנוגע לזה, אני תמיד אהיה ענייה, קטנה בחברה, מושפלת.
הסתכלתי לעבר המיטה של סלינה, השותפה שלי בחדר, מעניין אותי להכיר אותה, אם סמואל עשה לי את מה שעשה בגלל שהוא חשב שאני זאת היא, יש מצב הם זוג? אבל אם הם זוג למה שהיא תהיה משרתת ובחדר כזה ולא איתו בחדר? המון שאלות רצו לי בראש ואני מניחה שעד שלא אפגוש אותה לא יהיו לי תשובות.
לאט לאט עיניי נעצמו ונרדמתי בתשישות על המיטה, קמתי בפאקינג שש בבוקר ואני כל היום רק מתרוצצת, אין לי כוח, אני חייבת מנוחה קטנה.
***
"מה לעזאזל היא עושה לי בחדר?" התעוררתי מצעקה צווחנית מקול שלא הכרתי, מי צועק ככה? קמתי לישיבה על המיטה, שפשפתי את עיניי וראיתי מולי פשוט בובה, אבל מפלסטיק. בפתח הדלת עמדה מישהי עם שיער צבוע בבלונד עם עיניים כחולות גוף שחום ורגליים ארוכות, החזה שלה נראה לא אמיתי בעליל.
"אמאאאא" הילדה המשיכה לצווח בקול הציף ציף שלה. לפתע לינה הופיעה על סף הדלת, וואט דה פאק? "סלינה תכירי זאת השותפה שלך קוראים לא אלנה" לינה ניסתה להרגיע את הילדה הקטנה שלה וחייכה חיוך לחוץ והביטה לכיווני.
"שום שותפה חדשה" הילדה התקדמה אלי בצעדי ענק עם העקבים שלה, אחזה בידי תוך כדי שמחדירה את ציפורניה לתוך בשרי, רצתי להגיד לה שזה כואב אך היא פשוט הקימה אותי מהמיטה ודחפה אותי החוצה מהדלת, מעדתי על הריצפה וגנחתי בכאב "פעם אחרונה שאת נכנסת לי לחדר" היא צעקה עליי, פאק אין לי עוד כוח לכלום, כמה התעללויות אני יכולה לעבור ביום אחד, מה כבר ביקשתי קצת מנוחה לגוף ונפש?
הילדה נכנסה וטרקה בפניי את הדלת, לינה התכופפה לעזור לי לקום "תסלחי על ההתנהגות של הבת שלי, אני אדבר איתה" נעמדתי והסתכלתי על ידי, הציפורניים שלה השאירו עליי סימנים עם דם וכל האזור היה אדום "חכי שנייה אני אטפל בזה" לינה מיהרה להיכנס לחדר שמולנו להביא כנראה פלסטר.
הברבי המנותחת פתחה את הדלת, זרקה עלי את הבגדים שהשארתי בארון ונעלה בחזרה את הדלת.
נעמדתי באמצע המסדרון לא יודעת מה לעשות עם החיים שלי, לינה יצאה מחדרה והתחילה לטפל בחתכים שהילדה שלה עשתה לי "אני באמת נורא מצטערת" היא מלמלה בלחץ.
YOU ARE READING
la mafia(1)
Romanceגבריאל הוא גבר מאפיה בן 25 שמתגורר עם עוד חמשת אחיו, הוא עבר ילדות לא קלה ומנסה להתמודד עם השדים שלו. מה יקרה שיפגוש אותה? האם היא תעזור לו או שהפוך תקשה עליו? ספר ראשון שלי, מקווה שתהנו!
