la mafia(1)

פרק 25- אלנה

נ.מ אלנה:

עברו ארבעה ימים מאותו לילה, הלילה בו גבריאל חווה את אותו סיוט. לא ראיתי אותו מאז וכששאלתי את פלורה היא ענתה שיצאו למבצע קטן וגבריאל בחר להישאר מחוץ לעיר מספר ימים. האחים שלו חזרו בלילה אחרי אבל הוא לא.

עם כמה שפחדתי ממנו והוא הלחיץ אותי, אני דואגת לו. אני לא יודעת על מה הסיוטים, אבל אני כן יודעת ממה הם נובעים, מטראומה כלשהי כמו: מוות, אונס, התעללות, אבל הן גם נובעות ממקרה שעברת ולא השלמת איתו, לא עיכלת את מה שעברת או שלא טיפלת בזה בצורה הנכונה וזה רודף אותך כול היום והלילה.

עוברות לי כול כך הרבה שאלות, ממה זה קרה? זה ככה כול לילה? הוא מטפל בזה? מי עוד יודע חוץ ממני ומרוי? אבל אני חוששת שלעולם לא יהיו לי תשובות לכך.

אני עכשיו במדי המנקה ומשקה את הצמחייה בחוץ "היי, אלנה אני חושב שהעץ הזה כבר רווי והשניים מתים מצמאה" קולו של סמואל העיר אותי ממחשבותיי "אה.. נכון" ניערתי מעט את ראשי והתקדמתי לעץ הבא, סמואל גיחך ונעמד לידי "איך העבודה?" שאלה טובה, בגדול טיפה קשה , אבל אני אסתדר, אני חייבת להסתדר בכול מקום ובכול עבודה, כי אם לא, אני לא אצליח להחיות את עצמי, ככה זה כשאתה תלוי בכסף של אחרים ואין לך עבודה נורמאלית עם תעודה והכול "בסדר" עניתי ביובש ואני מצטערת על זה, כי סמואל הגיע באנרגיות חיוביות כאלה "קרה משהו?" נאנחתי, "אני לא יודעת... יש לי סיפור חיים די רוך וקרה עכשיו משהו שהעיר לי נקודה רגישה בסיפור הזה, נקדה שהיא המרכז של כול הבלגן" הסיוטים האלה.... אני מכירה עוד אדם שיש לו סיוטים וזה מה שהרס לו את החיים, ואני לא מדברת עליי.

***

"דייי! תפסיק!" צחקתי וצעקתי ביחד לכיוונו של סמואל כשרץ אליי עם הצינור והפעיל אותו, כול החולצה הלבנה נהייתה שקופה, והילד הזה לא מבין שמתי שאומרים סטופ הוא צריך לעצור.

שעתיים עברו מאז שסמואל ניגש אליי, בהתחלה הייתי שקטה ושקועה במחשבותיי, אבל סמואל הצליח לבדר ולפתוח אותי לאט וככה יוצא שעכשיו אנחנו רבים כמו שני ילדים קטנים.

"חכה חכה אני אתפוס אותך" התחלתי לרוץ פשוט לכיוונו של סמואל, והוא מרוב הלחץ זרק את הצינור והתחיל לברוח "את לא תתפסי אותי בחיים, את איטית מדי" מה הוא אמר עכשיו? שאני איטית? מותק אין לך מושג עם מי בחרת להתעסק.

תוך כמה דקות הצלחתי להדביק את הקצב ורצתי לו בין הרגליים, הייתי במרחק של סנטימטר מלתפוס אותו. בסופו של דבר החלטתי לקחת את הסיכון ותוך כדי ריצה לקחתי תנופה וקפצתי על גבו. סמואל לא היה מוכן לקפיצה ולכן מעד עם הפנים לאדמה ושאני שוכב מעליו. התחלתי לחבק אותו חזק כדי שיתרטב ממני, למה רק אני צריכה להירטב פה?

"את מרטיבה אותי" הוא אמר והתהפך על גבו "אני יודעת, גם אתה הרטבת אותי מגיע לך" שילבתי את ידיי על חזי כאות ניצחון " לא הבנת" הוא התיישב ואני המשכתי לשבת על רגליו, הוא הביט בעיניי ויש תחושה באוויר שאנחנו כבר לא במוד של הצחוקים, משהו השתנה.

"את מרטיבה אותי, אני מתכוון... תקשיבי את אישה ואני גבר, נכון?" הוא החזיק במותניי והיה מבולבל מעט ולא ידע איך להגיד את דבריו "כן, אלא אם כן אחד מאיתנו יחליט שהוא רוצה לעשות שינוי מין" שתינו גיחכנו מעט, אבל שוב פעם הסיטואציה נהפכה להיות מביכה, מה הולך פה?

"כן... ואני גבר שיש לו זין, צרכים וחשקים" "נו... אתה מוכן להגיע כבר לפואנטה" אני לא אוהבת שמורחים אותי ככה "מה את לא מבינה? את יושבת על הרגליים שלי עם חולצה שקופה שמבליטה את החזה שלך, וכול הסיטואציה הזאת מבליטה את הזין של במכנסיים וגורמת שם רטיבות קטנה, הבנת?" הוא אמר את הכול מהר ואני הייתי בשוק, אני באמת עושה לו את זה? בחיים לא חשבתי שאהיה טעם של איזשהו גבר.

"סמואל!!!" הוא קרא לו, סיבבתי את ראשי לשמע הקול המוכר, גבריאל עמד בפתח שער החצר כשמבט כעוס על פניו, שיט.

אני וסמואל הבטנו אחד על השני בלחץ ומהר ירדתי ממנו ושתינו מיהרנו לעמוד, ניערתי את בגדיי מעט "אלנה! למשרדי עכשיו!" גבריאל פקד עליי ונכנס לבית "היי, תגידי לי מה היה בסוף השיחה, אם הוא יעניש אותך בגללי תגידי לי, אני אטפל בזה, או שלפחות אנסה כי הוא נראה ממש עצבני" הנהנתי לסמואל בראשי והתקדמתי לבית, זה הולך להיות הסוף שלי? הוא במשך ארבעה ימים פשוט תכנן את הרצח שלי על מה שראיתי?

נכנסתי למשרדו של גבריאל כשאני עדיין סחוטה ממים, הוא עמד מול החלון כשהוא מתצפת לכיוון החצר, הייתה לו עמידה זקופה שראו כולם שהוא גבר אלפא חזק ומושך, הוא עישן סיגריה והסתובב אליי, מבטו נתקע על חזי לכמה שניות, ומהקור וממבטיו שדיי הזדקרו בשנייה, הוא התקדם לכיווני וזורק את הסיגריה למאפרה שעל השידה.

"אני מקווה פוליטו ששום דבר לא יצא מהפה שלך" עוד פעם אפרוח? פעם זה היה קטנטונת, אני לא יודעת מה יותר גרוע. הנדתי בראשי לשלילה ושיניי נקשו מקור, גבריאל הוריד את ז'קט החליפה שלו ושם אותו על כתפיי "שבי בכיסא" צייתי לדבריו, התנהל בנינו מן סוג של קרב מבטים, ולא יכולתי לנצח כי גופו השרירי ושפתיו המפתות גרמו לי להסיט את מבטי, ולאחר שאני נכנעתי גם הוא נכנע וסרק אותי, הבטתי על שפתיו ומבטי עלה לאט לעיניו, שם עיניו נפגשו.

"סמואל לא בשבילך" הוא כחכך בגרונו "למה אתה מתכוון?" "סמואל הוא סטוציונר רציני, גם אם הוא יגיד לך שהוא נמשל אלייך, אחרי שיראה עוד אישה יפה, הוא ילך אחריה, אז אם את גם בקטע של חד פעמי אז תעשו מה שבאלכם, אבל אל תפתחי ציפיות" אני יודעת שלא נמשכתי כול כך לסמואל, אבל עדיין הדברים שגבריאל אמר הרגישו כמו קוצים קטנים שדוקרים את הלב.

"למה אתה אומר לי את זה? מה אכפת לך?" " זה לא עניינך עם אכפת לי או לא, תתרכזי במשהו אחר" גבריאל התעצבן לשנייה ולא הבנתי, כול מילה שנייה שאני מוציאה מהפה מישהו מתעצבן על זה, אני עד כדי כך נראית כמו קוץ בתחת?

"אתה צודק, אולי זה לא מענייני לדעת מה אתה מרגיש, אבל גם לי יש רגשות גבריאל ואכפת לי ממך, אני רוצה שנדבר על מה שקרה" אני לא מתכוונת לשתוק, אני לא אתן לעוד אחד להרוס לעצמו את החיים.