la mafia(1)

פרק 12- אלנה

נ.מ אלנה:

אני לא יודעת מאיפה העקשנות הזאת באה אליי, לבקש שוב התנצלות אחרי שהבהיר טוב מאוד שהוא לא מתכוון להתנצל, אבל גם אני לא מתכוונת לוותר על הכבוד הזעיר שיש לי.

 במלחמה  הזאת יש מנצח אחד או ליתר דיוק מנצחת!!!

המשכתי להביט בעקשנות בעיניו של גבריאל וזה נראה שמשהו מסוכן נדלק שם, משהו אפל, סקסי וכוחני. אולי לא הייתי צריכה להתעקש, אני מתחילה להרהר בעמדתי אבל מייד מנערת את מחשבותיי השליליות ויודעת שאני הולכת על זה עד הסוף, גם ככה אין לי מה להפסיד.

"אלנה, עופי מפה" גבריאל אמר ובקולו כבר נשמע שהוא עצבני ומתאפק לא להתפרץ "אני לא מבינה-" "מה את לא מבינה?! לעזאזל איתך! עופי מפה מייד כל עוד אני נחמד זה מובן?" הוא צעק בלחישה, גבותיו התכווצו ולסתו נראה חדה יותר, כבר אמרתי שהוא נראה סקסי בכל סיטואציה? 

נכנסתי בחזרה לבית כי לא רציתי למתוח את החבל הדק עוד יותר. אני חייבת למצוא שיטה אחרת שבה הוא יתנצל בפניי, אם אני רק המשיך לדבר זה לא יעזור לי, אני צריכה לפעול במעשים.

אחרי עשר דקות ששוטטתי בבית למצוא את חדרי נחתי על המיטה בתשישות אני צריכה לחשוב מה לעשות, איך אני פאקינג לעזאזל גורמת לגבריאל להתנצל בפניי?

***

"אלנה" שמעתי קול חלש ברק קורא בשמי "מממ..." אני ומנסה לנער את כתפי שאותו אחד יוריד את ידו ממני, "אלנה את צריכה לקום, העבודה שלך מתחילה היום" הקול הלך ונשמע יותר מוכר לי סובבתי את ראשי פקחתי את עיניי וראיתי מולי את לינה. וואו אחלה דרך להתחיל את היום.

"בוקר טוב" עניתי בנימוס קמתי והתמתחתי "בוקר טוב גם לך גברת, השעה כבר 8:30, ולמה ישנת עם המדים עכשיו הם מקומטים?" היא התחילה לכעוס וגם אני, רק קמתי נשמה מה נפלת עליי עכשיו "אני מצטערת לא שמתי לב לשעה, וישנתי עם המדים כי אין לי כאן פיג'מה" עניתי לה את התשובות בסדר השאלות ששאלה אותי "אוקיי, קומי תתארגני אני אודיע לבוס שאת יוצאת להביא את דברייך" "שנייה אין לי איך להתארגן, יש לך אולי מברשת שיניים ומשחה מיותרות?" שאלתי אותה לפני שיצאה מהדלת, היא נאנחה בייאוש "כן אני אלך להביא לך, בינתיים קומי לשטוף פנים תחליפי את המדים לבגדים שבאת איתם אתמול, אני אגהץ לך אותם" היא אמרה וסגרה אחריה את הדלת, טוב אולי היא לא כול כך נוראה כמו שחשבתי.

שטפתי פנים והחלפתי את בגדיי כפי שהורתה לי, הסתכלתי על המיטה של סלינה שהיה מסודר בקפידה כמו הארון והשירותים שלה, איך אני הולכת לסבול אותה? הלוואי שלא נעבוד ביחד וכך אולי אני אראה אותה רק בחלום, וגם את זה אני לא רוצה.

"אלנה?" לינה פתחה את הדלת "כן?" עניתי לה "הבוס רוצה לדבר איתך לפני שאת יוצאת להביא את דברייך" היא אמרה ויצאה מהדלת, נאנחתי כי נזכרתי איך סיימנו את השיח הקודם, הוא ממש כעס אני מקווה שהמשיך לעשן ונרגע קצת.