Tea & Cookie (.sweet & cute ver) | Vkook

פרק 5 - לו הייתי סטרייט

-נ.מ טאה-

"אלוהים, לא, אל תעשי את זה!" צעקתי.
"למה אתה צועק?" אמא שלי הציצה מהמטבח וחיוך ענק פרוש על שפתיה.
אני חותם לכם שמה שהיא ראתה היה מגוחך מספיק שזה היה שווה חיוך, ואולי אפילו צחוק.

כפות הידיים שלי היו על עיניי, כשרווח צר בלבד מספק להן הצצה אל המרחב שמולן. רגליי צמודות לחזי, ולרוע המזל, הן גם רעדו.

"אמא, למה הדמויות בסרטים לא יכולות להקשיב לנו?..." שאלתי באנחה ועברתי לחבק את רגליי, מנסה, ללא הצלחה, לעצור אותן מלרעוד.

כיוון שביתינו הוא בית של מבוגרים, היום בו נגמר מאוד מאוחר. אימי עמדה במטבח והכינה לעצמה נישנוש לילה, אבי קרא עיתון על הספה.
ואני, כדי לשחרר את רגשותיי הסוערים, ירדתי לסלון וצפיתי בסרט אימה. לא יודע למה עשיתי את זה לעצמי.

ולמרות שהייתה לי טלוויזיה בחדר, בחרתי לעשות את זה דווקא בסלון. לא רציתי להיות לבד.

אימי התיישבה לידי, קערת הפופקורן החם שזה עתה יצא מהמיקרוגל בידיה, והניחה את ידה על שיערי.
"אתה כל כך חמוד ככה. מזכיר לי את טאה של פעם" היא אמרה בנוסטלגיות.
"כן, רק שטאה של פעם בחיים לא היה מעז לצפות בסרט אימה" אמרתי, נחרד רק מלחשוב על זה.

"אהההה!" צרחה דקה, צורמת ומחרידה בקעה מן המכשיר למולינו.
"אהההה!" צעקתי גם אני, מכסה את עיניי שוב.
"אהההה!" צעק גם קולה של אימי.

פקחתי את עיניי והסתכלתי עליה, מנסה להבין למה היא צועקת.
"אמאלה! גנבים! שודדים! מי זה?!" היא אמרה בפאניקה מוחלטת והצביעה לכיוון החלון שבמרכז הסלון המוביל לחצר.
"אמא, תירגעי, אני אלך לבדוק מה זה..." אמרתי וקמתי מהספה, שמח על ההזדמנות שלי להיגאל מהסרט האיום הזה. בעצם, אני שמתי אותו לעצמי.
טוב, לפחות זה תירוץ טוב ואף אחד לא יוכל לרדת עליי שאני פחדן.

נצמדתי לחלון, וכל מה שראיתי היה אופנוע שחור החונה לצד הרכב שלי, ודמות בכובע טמבל שמחכה ליד השער.

"אני אטפל בו, אמא , אל דאגה..." ניסיתי להרגיע את אימי, שידעתי שיש לה חרדות מפורצים וגנבים. גם לעובדים סוציאליים למיניהם יש פחדים, זו עובדה.

לקחתי בידי מטאטא גדול והלכתי לכיוון ההפוך מהכניסה לבית, הכיוון של היציאה האחורית.

יצאתי, וברגליים רועדות לגמרי, התקדמתי בשקט לכיוון החצר הקדמית.
אוי... אני קרוב... רגע, עוד שניה אני מולו...
כמעט הזעתי בריכות.

"יאאאאאא!" צעקתי והנפתי את המטאטא הגדול אל מול פניו המופתעות של הבחור השחור.
"תלך מפה!!!" המשכתי לצעוק, אבל האיש עמד נטוע במקומו.

"טאהיונג?!" הוא שאל בקול מופתע, וברגע שקולו הגיע לאוזניי הרגשתי שהלב שלי נופל לרצפה.

"ג'-ג'ונגקוק?! מה אתה עושה פה?! הפלת לי את הלב!" הנחתי מידי את המטאטא ושמתי יד אחת על ליבי, שפעם כמו מטורף, ולא רק כי חשבתי שהוא גנב.