פרק 19 - דף חדש

63 14 70
                                    

-נ.מ טאה-

ישבתי ושתקתי, בוהה כמהופנט באדם שישב לידי, שקוע עמוק בשינה מתוקה.
היד שלו הייתה שמוטה בכפה כלפי מעלה על המסעד שמפריד בין מושבי הרכב הקדמיים, והיד שלי החליקה בין אצבעותיו, מלטפת את כף ידו ומידי פעם נכנסת בין האצבעות ונאחזת חזק חזק, מסרבת להתנתק ממנו.

הורדתי את ידי השנייה מההגה והצמדתי את קדקודי לגב המושב, עוצם את עיניי ומעביר במוחי את הרגעים האחרונים.
המון חלקים התחברו בראשי והייתי חייב לסדר הכל כמו שצריך.

קוקי סיפר לי במהלך הנסיעה שלמעשה אמא שלו הייתה סתם עייפה וכעוסה, עשינו המון רעש וזה העיר אותה, ובנוסף לכל זה - היא גם שנאה שקוקי מצייר ציורים שהם קצת... קצת יותר מידי. הוא קרא לזה 'ציורים סוטים'.
היא פוחדת שאני הסיבה להידרדרות הזאת ולכן יקח זמן עד שהיא תסלח לי ותהיה מוכנה להכניס אותי לביתם.
הוא גם אמר לי שהיא פחדה שהוא נפגע וחיבקה אותו כל כך חזק, שהלחי שלו נמחצה לגמרי, מה שהסיר את החשד לגבי הסימן האדום על לחיו.

הציור שעליו עלה כל הכעס שלה היה מונח על ברכיי, והורדתי את עיניי כדי להביט בו.
דאגתי לסחוב אותו משם לפני שקוקי משך אותי לרכב.

זיהיתי את פניי טוב טוב באותו ציור. הייתה נסוכה עליהן הבעה מעונגת, עיניי היו מגולגלות לאחור ואחת מידיי נכנסה בין שערותיי, בעוד פי פתוח לרווחה.
שכבתי על שולחן, ללא בגדים.
הציור נגמר ברגליי שהיו מורמות למעלה, כאילו אם יחברו עוד דף וימשיכו אותו - יראו שם את קוקי עם רגליי על כתפיו וכל כולו בתוכי.

הוא הותיר רמז קל לזה, כשצייר זוג כפות ידיים אנונימיות שנחו על ירכיי.

אני מניח שהוא צייר את זה מתוך געגוע.

חייכתי כשחשבתי על זה.

המשכתי לבהות בציור כשההרהורים מציפים את מוחי וממשיכים לחבר את חלקי הפאזל לאט לאט.
מהרגע שהתחלתי בנסיעה ועד שהגענו הנה, חקרתי את קוקי.
שאלתי אותו על אימו, על התגובה שלה, על מה הם דיברו, והוא ענה על הכל בפנים חתומות, לא אדישות אך גם לא כאובות או מתחרטות.

פשוט שלוות.

הרגשתי תנועה לידי והסתובבתי, מגלה שידו של קוקי התהדקה על שלי מתוך שינה.

הצמדתי את ידי הפנויה לראשו והנחתי אותו בעדינות על כתפי, מוודא שיהיה לו נוח.

אז אני מניח שיש לי כבר חצי תמונה.
חסר לי רק החצי השני.

לפי האבחנה שלי, לקוקי ישנה בעיה של הבעת רגשות כלשהם, אם לשפוט לפי התגובה שלו לאירועים מסוימים שהייתי עד אליהם.
הסרט, המכה שהוא קיבל, הנזיפות שלא הרשימו אותו, הכל הצטרף לדבר שהסתכם במכנה משותף אחד -
הפנים חסרות ההבעה.

אני רק משער לבינתיים, ואני זקוק לעוד הוכחות מחזקות, למישהו שיספר לי מה המניע לכל זה, מהיכן זה נובע, מהו סדר הגודל של הבעיה ובמה עוד זה מתבטא.
וכדי שזה יקרה, אני חייב לשמוע ממנו הכל.

Tea & Cookie (.sweet & cute ver) | VkookWhere stories live. Discover now