Tea & Cookie (.sweet & cute ver) | Vkook

פרק 23 - אני מאמין

-נ.מ ג'ונגקוק-

אני וטאה זה כמו חלקי פאזל.

הפה שלי מתאים בדיוק לפה שלו.

ומהרגע שהחלקים הורכבו, יקח זמן עד שיצליחו להפריד אותם.

הנחתי את כף ידי על מושב העור הבהיר, תומך בגופי שרכן נמוך יותר, צמוד לגמרי לזה של טאה השוכב תחתיו.
הוא כתגובה ליפף בחוזקה את זרועותיו הדקות סביב מותניי, מהדק אותי אליו עוד יותר, עד כמה שהוא מסוגל.

התנשקנו למשך מספר שניות, מלטפים זה את שפתיו של זה בעדינות ורכות קטיפתית.
העברנו חום ואהבה זה לזה, עינינו עצומות,  רגלינו מסובכות, ידינו מטיילות על גופו של האחר, נשימותינו מתואמות בקצב הנשיקה הנעימה.

התנתקתי מטאה בזהירות ובאיטיות, מושך את שפתו התחתונה מעט בשיניי לפני שמתרחק ממנו לגמרי.

♡ • ♥︎ • ♡ • ♥︎ • ♡ • ♥︎ • ♡

"אני רוצה לשמוע את זה שוב"

"אוי נו, טא-"

"שוב"

"טוב, טוב, הנה. סליחה"

"בסדר, עכשו אני מוכן להקשיב לך..."

טאה ישב לידי וליטף את טאני שנח על ברכיו, מכשכש בזנבו בעליזות.
הוא עשה את עצמו כועס נורא כי הוא כמעט דרס את טאני בגללי, ואני רק התנצלתי והתפללתי בלב שהוא לא הולך להפוך את זה לגרוע מזה, מגלגל את בהונותיי בתמימות.

הרכב עמד דומם מול ביתי השקט, שהבטחתי לטאה בערך מאה פעמים במהלך הנסיעה שהוא הולך להיות ריק לחלוטין.

"טאני בייבי!" טאה חיבק חזק את טאני ונישק אותו המון.
נשכתי את שפתי בקנאה, מבין פתאום למה טאה הרגיש כך כלפיי לפני כן.

"איך היה בלי אבא? התגעגעת? אה, בטח לא ממש, היה לך את קוקי דאדי שאני כבר חושד שאתה אוהב יותר ממני" הוא כיווץ את שפתיו בחמידות והתכווצתי מבפנים, חושב עד כמה אני מסוגל לאבד את שליטתי עכשו.

"אבל בזכותך..." עוד נשיקה הונחה על אפו השחור של טאני, "בזכותך בסוף פגשתי את דאדי ולא נסעתי לב-" הוא השתתק פתאום וקמץ את פיו.

הסתובבתי עם כל גופי לכיוונו ונעצתי בו מבט חושד.

"לאיפה?!" שאלתי בטון מופתע.

טאה חייך חיוך לחוץ והחל להאדים בקצות אוזניו. "מ-מה? אני? לעעע.... שום דבר!" הוא גירד בעורפו והפנה את מבטו ממני, מתחמק מקשר עין ישיר.

"טאה...."

"אני לא כאן!" הוא קרא ואז פתח את הדלת בחוזקה, קפץ מהרכב עם טאני בידיו ופתח במנוסה.
גילגלתי את עיניי ויצאתי גם אני, רואה את גבו של טאה נעלם בפתח הבית שלי.