פרק 24 - סוף כל סוף

56 10 24
                                    

-נ.מ טאה-

הייתי סקרן, דאגתי. כל מה שהיה לי בראש לפני כן פשוט פרח והשאיר אותו ריק לחלוטין, מוכן לקבל לתוכו את סיפורו של קוקי.

אני לא יכול לדעת מה עבר לו בראש כרגע, אך הבעתו לא הייתה שונה בהרבה ממה שהכרתי אותו-
עיניו ממוקדות, לא עצובות ולא שמחות, פיו מתוח במן חיוך קטן ואופייני, מרמז על שמץ מאישיותו הממזרית.

גופו נותר שליו, ללא סימן ללחץ או פחד.

זה סיקרן אותי אפילו יותר.

כריתי את אוזניי לשמוע והבטחתי לעצמי, שלא משנה כמה הזוי מה שאשמע עכשו, אני לא הולך לקטוע אותו באמצע.

"... זה בעצם מתחיל לפני בערך שנתיים..." הוא פתח את פיו לבסוף.

♡ • ♥︎ • ♡ • ♥︎ • ♡ • ♥︎ • ♡

-פלאשבק-

-נ.מ ג'ונגקוק-

"לא, נאמג'ון, אתה ממש לא עושה את זה עכשו!" קראתי, מנסה למשוך את ידו של נאמג'ון ולמנוע ממנו מלעשות את מה שהוא בדיוק תיכנן לעשות.

"לא, נו, בבקשה, אני מתחנן!!" כמעט בכיתי מיאוש.

"אה הא! זהו זה, אין דרך חזרה..." קולו העליז כמעט קרע אותי לשניים.

"אבל... למה..." ייבבתי.
"כי ככה. ועכשו, אתה עולה על האופנוע שלך כמו ילד טוב" הוא טפח על שכמי ופנה ללכת.

"אני לא רוצה לבוא איתך!" התבכיינתי, מעווה את פניי באומללות.
נאמג'ון צחק וניגש אליי, צובט את לחיי בחוזקה.

"אבל אתה הבטחת" הוא לחש וחיוכו התרחב למראה פניי שהתחלפו מאומללות לרציניות.
"נו בחייך, תוותר לי, רק הפעם!" הצמדתי את כפות ידיי זו לזו והתחננתי.
"לא" הוא נד לשלילה.

שילבתי את ידיי והתנפחתי לי בשקט, מחקה חרישית את נאמג'ון בתוספת קולות מגוחכים.
"גם כן, ילד מאוהב" סיננתי בשפתיים קמוצות.

אחרי שראיתי שלא יעזור לי כלום, קמתי בהפגנתיות והתקדמתי לכיוון האופנוע שלי, משחרר רטינות עצורות ועצבניות על נאמג'ון והוסוק התחמנים.

"אתה יודע, בעצם, אם אתה לא רוצה אז אתה לא חייב" הרגשתי יד שטופחת על גבי והסתובבתי, נתקל בחיוכו המאיר של הוסוק.
"אבל הוא מכריח אותי והוא גם כבר שלח הודעה לסונגיון, למרות שהתחננתי שלא יעשה את זה!" הצבעתי בילדותיות על נאמג'ון החובש את קסדתו.

הוסוק ציקצק בלשונו. "אני אדבר איתו" הוא לחש לי והתקדם לכיוון נאמג'ון.

הם הסתודדו מעט, ואני בהיתי בהם, מתפלל שהוסוק יצליח להוריד אותו מהרעיון האידיוטי שלו.

Tea & Cookie (.sweet & cute ver) | VkookWhere stories live. Discover now