Tea & Cookie (.sweet & cute ver) | Vkook

פרק 25 - my hearteu

-נ.מ טאה-

"אני לא חושב שהייתי נותן לך ללכת בכל מקרה" הוא אמר בלעג, מעביר מבט מהיר על גופי.

"ואם הייתי מנסה?" גיריתי אותו.

"הייתי קושר אותך למיטה ברצועות ונועל את הדלת".

"טוב, טוב, בסדר, אני גם ככה נשאר, אל תפחיד אותי, אני עוד אנסה לברוח" הסתייגתי מהרעיון המטופש של ללכת מכאן. אני לא רוצה את עצמי קשור למיטה שלו.

הוא הנהן ושלח יד אחת לכיווני, אך תפסתי אותה ולא נתתי לו להמשיך. "טאה...?" הוא הופתע לרגע.
"קודם כל אתה עונה לי על כל השאלות שלי" קבעתי.

אני רוצה לשמוע ממנו את האמת כל עוד הוא 'חם' על זה.

הוא הניח את ידו על ירכו וטופף עליה מעט, מסמן לי לבוא לשבת עליו.
טוב, לזה לא יכולתי לסרב.

הזדחלתי לכיוונו בחיוך תמים ומובך מעט והתיישבתי עליו שוב, מקיף את מותניו ברגליי ואת עורפו בידיי.

"עכשו יהיה לי יותר קל לענות" הוא חייך אליי חיוך רחב וחושף שיניים חמודות.

"בסדר..." השפלתי מבט וחשבתי מהיכן להתחיל.
מהקל אל הכבד, החלטתי.

התחלתי משאלה טכנית, פשוטה כביכול אך למעשה חשובה מאוד, "איך היה לך אישור להמשיך לנהוג על אופנוע?"

"אני לא יודע אם..." הוא גירד בפדחתו וחשב דקה ארוכה לפני שהמשיך, "בן הזוג של נאמג'ון, נו, שוטר, אמרתי לך..."

ממש התחשק לי לגלות לו שאני יודע טוב מאוד על ג'ין מעבר לפרט הקטן שהדליף בסיפורו, אבל רק חייכתי במסתוריות ולא אמרתי דבר.

"בקיצור, נאמג'ון הרגיש קצת אחראי על מה שקרה ועשה כל מאמץ לעזור לי" הוא פלט, חושב שוב ואז ממשיך, "הוא סידר לי בתמיכת בן זוגו המון עזרה, בעניין הרישיון שנשלל ובעוד כמה עניינים..."

כן, עקרונית, העונש לפי חוק על כזה דבר הוא לרוב - מאסר.

"טוב, אני מבין. שאלה הבאה" נשכתי קלות את שפתי למראה עיניו שהתרוצצו על פניי, שחורות, גדולות ונוצצות.

"איך התמודדת עם זה במהלך הזמן?"

עכשו הוא נתן בי מבט חודר ועמוק שגרם ללב שלי לנתר.

"זה דיי פשוט, למדתי להתנהל עם רגשות מלאכותיים מהמוח. זה לא אותו דבר, כמובן, אבל אם הבנתי שמשהו מצחיק, עשיתי את עצמי צוחק. ואם הבנתי שמשהו עצוב, שיחקתי דמות של איש עצוב, הכל באופן חיצוני..." היה נראה שזה קצת קשה לו לספר את זה, ובכל מקרה הוא לא עצר, "אפילו שלא תמיד קנו את ההצגה שלי".

"ילדים מכיתתי היו לועגים לי, וכשראו שאני לא נעלב הם היו מכים אותי, אך לא יכולתי גם לבכות. זה היה מן בידור כזה בשבילם."