Tea & Cookie (.sweet & cute ver) | Vkook

פרק 6 - ואיך היה איתו בלילה?

-נ.מ טאה-

לקום בבוקר, כל יום מחדש, זה כיף. לפחות בשבילי.
אבל לקום בבוקר, כשאתה באותה מיטה איתו, זה כבר משהו אחר.

אני מודה, אתמול בלילה היה מביך ומוזר בשבילי, ושנינו התנהגנו קצת... קצת מהר מידי, אבל אני לא חושב שזה הפריע למישהו מאיתנו.

רק הייתי בשוק שהוא העז לנשק אותי בפעם הראשונה שנפגשנו. זה מוזר ומתוק בו זמנית.

הבעיה האמיתית עכשו הייתה, איך ג'ונגקוק יוצא מהבית בלי שההורים שלי ידעו שהוא ישן אצלי?
הם נרדמו אתמול הרבה לפני שסיימנו את הסרט, ואני דיי בטוח שהם חושבים שג'ונגקוק עזב אתמול מאוחר. לא רציתי שידעו שהוא ישן אצלי, כי כמו הורים (שיודעים שאני גיי), הם  יתחילו... אתם יודעים מה.

אני כבר הייתי ער, מאורגן ולבוש, והוא עדיין ישן כמו פגר.
ברגע שהתעוררתי, שמתי לב שהוא מחבק אותי חזק ובקושי הצלחתי לקום מהמיטה.
איכשהו השתחררתי ממנו ועכשו אני עומד מול הבחור הישן, מטכס עצה איך להחזיר אותו הביתה בלי הרבה בעיות.

"יא! שעון מעורר מקולל!" קפצתי כשהצליל המרגיז החל פתאום, בהפתעה גמורה.
מיהרתי להשתיק אותו, אבל ג'ונגקוק כבר הספיק להתעורר מהמטריד הדיגיטלי.

"בוקר טוב, יפה שלי..." הוא מלמל בעיניים חצי סגורות.
י-יפה שלי? לא שאני מתנגד או משהו, כן? רק שזה פשוט... לא יודע. הוא קצת... לא יודע.
אני לא יודע כלום כשאני לידו.

"בוקר טוב, קוק" עניתי לו. הוא התיישב על המיטה ונעץ בי את מבטו הישנוני, שהעלה חיוך על שפתיי.
"קוק, יש בעיה. אני לא בטוח איך ההורים שלי יגיבו כשידעו שישנו באותו חדר הלילה..." אמרתי בסתמיות.
הוא דפק את ידו על מצחו. "פאק, שכחתי. ההורים שלי בכלל לא יודעים שאני פה!"
"יופי, אז עכשו יש עוד בעיה" חיוכי התרחב.

קול דפיקה שהגיעה מהדלת מאחוריי גרם לי לקפוץ על המיטה ולכסות את ג'ונגקוק מכף רגל ועד ראש בשמיכה.
"מה ל-"
"שששש!" היסיתי אותו וניגשתי לפתוח את הדלת.

"בוקר טוב, טאהיונגי!" אימי קידמה את פניי וצבטה את לחיי בחוזקה.
"בוקר טוב, אמא" אמרתי בטון מעוך מהצביטה.

"יש אוכל למטה, אני יוצאת לעבודה, אבא כבר נסע עם הרכב שלך מזמן. טאה-טאה, תוודא שיונטאן לא ילכלך את הסלון שוב, בבקשה. קח אותו לטיול, הוא עצבני!" קיבלתי את ברכת ה'בוקר טוב' הרגילה. חייכתי בלחץ והנהנתי.
"בסדר אמא, אין בעיות, מיד. בהצלחה בעבודה" עניתי מהר, חושב רק על היצור שאני מחביא מתחת לשמיכה שלי, ומודה לאל על העובדה שתיכף הבית עומד להתרוקן.

קיבלתי נשיקה קטנה במצח לפני שאמא שלי עזבה את המקום.
הצצתי אחריה, בודק שהיא באמת יוצאת מהבית.

"זהו. היא הלכה..." נשמתי לרווחה ופניתי לכיוון המיטה, מושך את השמיכה וחושף שוב את ג'ונגקוק.
"אתה יכול לצאת. אין אף אחד בבית שלי" אמרתי לו.