Tea & Cookie (.sweet & cute ver) | Vkook

פרק 15 - (Dad(dy

-נ.מ טאה-

הוא היה מוצק, חלק ושרירי בדיוק כמו שחשבתי.
והיד שלי בדיוק הייתה באמצע לחוש את כל הטוב הזה. באשמתו, כמובן.

רוקנתי את ראשי ממחשבות, ונתתי לעצמי רשות לעשות ככל העולה על רוחי.
זה רגע שלי ושלו, הזכרתי לעצמי. שלי ושלו. ספרתי את הרגעים האלו כמו פנינים ותמיד חיכיתי לעוד אחד שיצוץ, והנה מצאנו הזדמנות מושלמת.

משרד סגור, אף נפש חיה זולתינו לא נמצאת בסביבה, והזמן שלרשותינו לא מוגבל. פשוט מושלם.

טיילתי עם ידי למעלה, למטה ולצדדים, וקוק רק הסתכל בדריכות על מעשיי כשחיוך קטן וחמוד מתוח על שפתיו.
"היד שלך כל כך נעימה" הוא לחש לי בקול מרוצה.
"והגוף שלך כל כך מגרה" עניתי בלי טיפת מחשבה.

שתי ידיו נכרכו סביב מותניי וקירבו אותי אליו, עיניו נעוצות בעיניי שכבר הלכו להן לאיבוד בעיגולים השחורים והנוצצים שלמולן.
"כבר עניתי לך?" הוא שאל בלחש, מעביר את אצבעו על שפתיי.
"ענית לי על מה?" שאלתי, לא יכול להמשיך לחכות לצעד הבא שלו.

"אתה זוכר שאמרת לי שבוע שעבר, שאתה אוהב איזה בחור אחד בשם ג'ון ג'ונגקוק?"
נזכרתי בזה מיד והסמקתי. "ז-זוכר..."
"אתה אמרת שאתה לא יודע אם הוא אוהב אותך, ואני אמרתי שאני לא יודע גם וצריך לשאול אותו..." הוא המשיך להזכיר לי את שיחתנו, והאדמומיות בלחיי המשיכה להתפשט בקצב.

"נו, ו-?"
"שאלתי אותו"
הלב שלי החסיר פעימה.

"ולהפתעתי, הוא אמר שגם הוא"

להפתעתו?
טוב, גם קצת להפתעתי. רק קצת.

כשהמחשבה שבראשי עברה והתמקדתי שוב בנעשה, הפנים המוכרות כבר היו ממש קרובות לשלי, בוחנות אותי ואת תגובתי.

"טאהיונגי, אני אוהב אותך" הטון שלו היה רך ומהפנט.
"אני אוהב אותך בלי לדעת בכלל למה" פניו התקרבו עוד מילימטר.

עיניי נעצמו באיטיות כשידעתי מה הולך לבוא אחרי המשפט הזה, משפט שציפיתי ולא ציפיתי לשמוע בו זמנית.

הבל פיו החם כבר הורגש על שלי, והייתי מוכן לפתוח אותו בכל שניה, לתת לו לעשות כרצונו-

-בזזזזזז-בזזזזזזז-בזזזזזזז-

הרטט המוכר והמרגיז הורגש מכיס מכנסיי האחורי, וכאילו הפיל אותי משמיים חזרה למציאות במכה כואבת.

התרחקתי באחת מקוק, יודע עד כמה מאוכזב הוא יהיה עכשו, אבל הטלפון הרועד בכיסי כאילו התחנן שאענה והייתה לי תחושה שכדאי שאענה לשיחה.

הוצאתי את הנייד חסר הסבלנות מכיסי, רואה על הצג את השם ומחוויר עמוקות.

"היי, אבא"

"טאה, אתה בסדר? אתה נשמע קצת מבוהל"
העפתי מבט בקוק שעוד עטף בזרועותיו את מותניי, וראיתי את פניו המחויכות שמשום מה החשידו אותי מעט.