-נ.מ ג'ונגקוק-
אפילו שכבר תיכננתי מה אני הולך לעשות, המראה הזה שלו, המבולבל מצד אחד והנואש מצד שני, גרם לתוכניות בראשי להתערבב ולהפוך לסלט שלם של מחשבות מעורפלות.
בהיתי בו, מהופנט. העיניים שלו היו חצי עצומות ושידרו התמסרות כלשהי, הידיים שלו אמנם היו תלויות לצד מותניו ברפיון אך כל תזוזה שלי גרמה להן להגיב בקיפצוץ קטן ובהתכווצות אצבעות קלה, כמו מן התלבטות האם לאחוז בי ולהתנפל עליי או לחכות לי שאעשה את הצעד בעצמי.
המראה הזה גרם לי לחייך משום מה.
"ק-קוקי..." הוא לחש, מגיע לטונים נמוכים ועמוקים כמו שרק הוא יכול, קולו נושק לגניחה רכה שצימררה את עור התוף שלי.
"מה, בייבי?" עניתי תוך ליטוף לחיו הימנית.
הוא עצם את עיניו סופית, מתח את שפתיו לחיוך קטן והשעין את ראשו על ידי המלטפת, שולח יד אחת ואוחז בה, מוודא שלא אפסיק, מתרפק על מגעי.
"מ-מה אתה עושה?" הוא נהם.
"טאה..." החלקתי את ידי במורד גופו, תופס בירכו העסיסית ומעסה אותה קלות, רואה איך זה גורם לו לערפול חושים מוחלט, "בוא ניכנס הביתה".
"ט-טוב"...
הרמתי את ירכו על המותן שלי, עושה את אותה הפעולה גם בזו השניה. בתגובה אוטומטית הוא שילב את רגליו על גבי ותפס בעורפי עם זרועותיו הדקות, תומך בעצמו שלא יפול.
כשאני מחזיק אותו כך, ידיו ורגליו כרוכות סביבי, פתחתי את הדלת שאליה היינו דבוקים לפני רגע קל ונכנסתי פנימה. טאה הניח את ראשו המסוחרר על כתפי, וחשתי ברעידות קלות שתוקפות אותו.
"הכל בסדר, בייבי?" שאלתי בחשש.
"כן" הוא זימזם לתוך הבד הלבן העוטף את כתפי, "אני רק פורק את הלחץ".
עליתי עם טאה בזרועותיי לכיוון חדר השינה שלו, מתפלא על כמה הוא קל משקל ובו זמנית בעל גוף דיי מאומן.
"עכשו" הנחתי אותו בעדינות על מיטתו והתיישבתי לידו, מניח את התיק שלי לרגליי, "תסביר למה אתה כל כך לחוץ?"
"כי... אמממ... זה... אה-" הבעת פניו השתנתה ממזוגגת ושיכורה לרצינית ונבוכה, "אני... אמממ..."
"רק אל תגיד לי שאתה מרגיש אשמה" חתרתי לנקודה אותה ניסיתי לפענח.
"היי, היי!" טאה הושיט שתי ידיים קדימה ונופף בהן לאות עצירה, "אל תקפוץ למסקנות חפוזות, טוב?" קולו הפך נוקשה ונחרץ.
"אז מה כל זה נחשב?!" הקשיתי, מתעלם מתשובתו, מביט בו בחוסר אמון על הניסיון להסתיר ממני את האמת.
הוא באמת מוכן להקריב כל כך הרבה מעצמו.
"מה זה שווה אם אתה מרגיש אשמה על מה שאתה עושה?" נאנחתי בקול, רואה איך טאה מתכווץ.
"א-אני... בכלל לא מרגיש אשם!" טאה שילב ידיים בילדותיות.
"אני פשוט יודע שאתה כן" הנחתי את ידיי על מותניי.
"מי אמר לך?!"
YOU ARE READING
Tea & Cookie (.sweet & cute ver) | Vkook
Fanfictionזוכרים את התה והעוגיה הקודמים? אז תשכחו מהם. לגמרי. כי מה שהולך להיות כאן, זה מתכון שונה לחלוטין. התה והעוגיה במופע חוזר, והפעם, סוכר בכמות גבוהה. כזה תה מתוק וכזו עוגיה מתוקה לא תמצאו בשום מקום... תתכוננו להינמס, המון פלאף וקצפת! שיהיה בתיאבון ☕💜�...
