-נ.מ ג'ונגקוק-
עמדתי בעצבים מתוחים מחוץ לדלת והסתובבתי סחור סחור, מרגיש איך הדם מבעבע בעורקיי מחוסר הסבלנות והדאגה לשלומו של טאה. לא הצלחתי לשמוע משם כלום ורק זה לבד הצליח להוציא אותי משלוותי.
"תרגע, תנשום, הוא יהיה בסדר!" יונגי ניסה את מזלו, אבל המזל לא שיחק לו. המשכתי להתהלך כסהרורי ולחכות שהסיוט יגמר.
קול חריקה עדינה הקפיץ את תשומת ליבי וגרם לי לעצור על מקומי. הפוני השחור והארוך של טאה הציץ החוצה, ומיד אחריו שאר גופו. ידיו הדקיקות סגרו את הדלת והוא נותר לעמוד שם, בוהה בשנינו.
אני המשכתי לעמוד מולו כמו פסל. תגובתינו הייתה זהה - קיפאון מוחלט. היחיד שיכל לזוז היה יונגי, שהתקרב אליו בפסיעות גדולות וכרך את ידיו סביב כתפיו, מוביל אותו בזהירות לכיווני.
לקנא עכשו בזה שיונגי מסוגל לעשות לטאה דברים שני לא יכול?
אני חושב שמותר לי.
כי הרגש החונק כבר פיעפע בין עצמותיי כמו ארס ואני שלחתי ביונגי מבטים זועמים.
"אתה בסדר?" יונגי לחש לו, גורם לקנאתי לתפוח.
"א-אני..." טאה גימגם בשקט, מעביר את עיניו המבולבלות ממני ליונגי וחוזר חלילה, כאילו אינו מסוגל לעכל את מה שבדיוק עשה.
ואני, כמו האידיוט הגמור שאני, המשכתי לעמוד מולו כמו בובה ומבט מקנא על הידיים של יונגי.
"אני ה-התחצפתי...ל-לפרופסור..." טאה המשיך ברעד, קטן מכדי להכיל את העובדה שהעז להתחצף למישהו, אפילו אם זה נחשב התחצפות רק במונחים שלו.
הפעם, לשם שינוי, יונגי שתק.
טאה התקדם לבדו לעברי, וברגע שכל משקל גופו נשען עליי בחיבוק דוב חם, נמסתי סוף סוף מהקיפאון ששלט בי.
"טאהיונגי..." לחשתי לו באוזן, מלטף את שיערו, "אתה בסדר?"
"א-אני בסדר....אני ח-חושב ש-שהצלחתי..." הוא דיבר לכתף שלי.
"למה אתה רועד כל כך?" התחלתי לחשוש.
בסוף זה קרה, בדיוק מה שחשבתי שיקרה. הכרתי את ההתנהגות הזו של טאה וציפיתי לזה, מכין את עצמי להכיל אותו בכל ליבי וגופי.
קול בכיות חרישיות ועמומות מילא את חלל המסדרון הריק זולת שלושתינו. כתפי כבר החלה לספוג נוזל חם מעיניו של טאה, ואני הצמדתי את ראשו אליי יותר כדי לקבל את כל דמעותיו. הדמעות שלו הן דמעות טהורות. איש לא יפגע בהן. איש לא יספוג אותן מלבדי.
"א-א-אני ל-לא-" הוא פלט בין יבבה ליבבה.
"שששששש...." היסיתי אותו כמו תינוק קטן, נע קלות מצד לצד כדי להרגיע את טאה.
"אחכה ברכב" זרק לי יונגי, מחייך חיוך קטנטן אך לא מוסתר כלל, עוקף את שנינו והולך לו.
אני עדיין לא הצלחתי לגבש דיעה ברורה לגבי יונגי הזה.
טאה המשיך לבכות על כתפי בפורקן. לא חקרתי אותו למה, פשוט ווידאתי שלא יצטרך לשאת את דמעותיו לבד.
YOU ARE READING
Tea & Cookie (.sweet & cute ver) | Vkook
Fanfictionזוכרים את התה והעוגיה הקודמים? אז תשכחו מהם. לגמרי. כי מה שהולך להיות כאן, זה מתכון שונה לחלוטין. התה והעוגיה במופע חוזר, והפעם, סוכר בכמות גבוהה. כזה תה מתוק וכזו עוגיה מתוקה לא תמצאו בשום מקום... תתכוננו להינמס, המון פלאף וקצפת! שיהיה בתיאבון ☕💜�...
