היי, אהובים ואהובות מתרגשת סוף סוף להוציא את בייבי שלי החוצה את דמויות שלי ברלין ולב שנכנסו לי ללב כל כך שעדיין נמצאים מתה שתכירו אותם ותאהבו בהם בדיוק כמוני.
הספר הזה הוא חלק ענק ממני. ואני מאושרת לחלוק אותו איתכם תהנו ❤️❤️❤️
התעוררתי בלי כוחות לעוד יום עוד יום עם מדי בית הספר שאני שונאת, עוד יום להעביר עם אנשים שאני שונאת. פתחתי את דלת החדר באי-חשק והלכתי לחדר האמבטיה. התקלחתי במהירות, צחצחתי שיניים והתלבשתי.
נכנסתי לסלון וראיתי את אמא יושבת עם כוס קפה לפני שהיא יוצאת לעבודה. אחותי מנדי עדיין מתארגנת וייקח לה עוד זמן. בינתיים הלכתי למטבח, הוצאתי מהארון קערה ואכלתי דגני בוקר עם חלב שקדים. אחרי כמה שניות ישבתי ליד השולחן, חושבת לעצמי שבטח שוב אהיה בודדה בהפסקות, שוב עם עצמי. אני לא מבינה מה עשיתי שמגיע לי כל הרוע הזה. אני ילדה טובה, עם לב זהב. חברתי לשעבר ניתקה איתי קשר אחרי שהיינו יחד מאז שהיינו ילדות. מקווה שאצליח לעבור את היום ללא דמעות.
"ברלין, את מקשיבה לי?" אמא שואלת, מעירה אותי ממחשבותיי.
"מה?" המשכתי לבהות באותה נקודה כמו מקודם.
"קראתי לך כמה פעמים. לאן נעלמת לי?"
"סליחה, אמא. חלמתי בהקיץ. תוכלי לחזור על זה?"
"שאלתי אם את מוכנה לבית ספר, ואיך את מרגישה לגבי זה."
אני משקרת ואומרת, "כן, הכל מעולה אמא. לא יכולה לחכות להגיע ולהתחיל את השנה." מחייכת אליה חיוך מזויף. אבל אני יודעת שבפנים שום דבר לא בסדר. הלב שלי כואב ואני רוצה שיפסיק לכאוב לי ככה. אני רוצה להיעלם. גם ככה איש לא ישים לב ממילא. מנערת את הראש, מנסה לא לחשוב על זה אחרת אכניס את עצמי לדיכאון עמוק. מדחיקה את זה רחוק בתוך קופסה בראש וסוגרת אותה במנעול.
אחרי שסיימתי לאכול, מנדי בדיוק סיימה להתארגן. היא קצת גבוהה ממני, עם שיער גלי שחור ופסים בלונדיניים עדינים ועיניים כחולות עדינות עם חום. אני לעומתה נראית אחרת לגמרי עם שיער שחור קצר ועיניים חומות עם ירוק עדין. מנדי יפה ורזה, ואני עדיין לא התפתחתי, רק בת 12.
אני ואחותי יוצאות מהבית והולכות לכיוון בית הספר. ברגע שאנחנו מגיעות למעבר הפינתי של הרחוב שלנו היא פונה ימינה ואני שמאלה. אנחנו מתחבקות.
"ברליני שלי, אני גאה בך ואוהבת אותך הכי בעולם. את מדהימה וחזקה והכי חשוב, יש לך את הגב שלי. אני אגן עלייך. אני המשפחה שלך ותדעי שאני תמיד פה בשבילך."
אני ממשיכה לחבק אותה. "תודה אחותי, הייתי צריכה את זה." אנחנו נפרדות בנפנוף לשלום, וכל אחת הולכת לדרכה.
YOU ARE READING
רסיסי הלב
Romanceמספר 21 -רגשות 🎖 **הפרקים יכולים להיות עם עריכה ויכולים להיות בלי כי כנראה התפספס לי!** זוג אנשים שנפגשו פעם אחת. אבל לא זוכרים את זה. אחרי כמה שנים הם נפגשים שוב ומבינים שהם בלתי נפרדים. ברלין: אחרי כל האכזבות בחיים והבעיות אישיות שלי רק רציתי לה...
